דיונים לפסח

עודכן ב: יול 8

#חגים #פסח #יהדות_ותורה #יסודי #חטיבת-ביניים #תיכון


מבוא

אוסף חומרים בהקשר של פסח ומאבק יהדות בריה"מ.


חומר למחשבה

  • בתולדות המאבק למען יהודי ברית-המועצות היו שני היבטים בעלי זיקה ישירה לפסח. כולם מכירים את הקריאה המפורסמת "שלח את עמי" שהייתה לסיסמת המאבק. הפסוק המקראי, בהקשרו היהודי-סובייטי, נטבע לראשונה במהלך שנות ה-60 ע"י יעקב בירנבוים, ממובילי מאבק הסטודנטים היהודיים בארה"ב. מלבד זאת, מאז 1964 הונהג נוהג להשאיר כיסא ריק בסדר פסח "ליהודי רוסיה" שזכה לשם "כס אל דמי" על בסיס מזמור תהילים פ"ג, ב'. מי שעמד מאחורי היוזמה הזאת היא אגודת "מעוז" שהוקמה בשלהי שנות ה-50 כאלטרנטיבה לפעילות הממסדית למען יהודי ברית-המועצות. (נתי קנטרוביץ)


  • פסח מציין את החירות, אך בפסח לא נדרשנו לא כיחידים ולא כעם לפעול, אלא היינו פאסיביים. ה' גאל אותנו ממצרים, הוציא והציל ולקח – כל לשונות הגאולה. רב שלמה פוקס | התנועה הרפורמית). לעומת מאבק יהדות ברית המועצות, אשר הקריבו את החופש שלהם ואת החיים שלהם כדי שיתנו להם לצאת מבריה"מ ולהגיע לישראל. כמובן, אין להניח שכל יהודי בריה"מ רצו לצאת וגם לא כל אלה שרצו לצאת נלחמו למען זה. אבל היו רבים במאבק: כ 3,000 אסירי ציון*, ועוד כ 40,000 מסורבי עליה*.

  • קריאה שהתפרסמה בערב פסח 1969, הקוראת לזכור ולהזכיר בליל הסדר את מאבקם של יהודי ברית המועצות לעלות לארץ: לומר בליל הסדר שמייחדים מצה, "לחם עוני", לזכר עוניים, דיכוים ובדידותם של יהודי ברית המועצות, ולהשאיר כיסא פנוי על יד שולחן הסדר. הקריאה מסיימת במילים "שלח את עמי" (הלקוחות מקריאת משה לפרעה לשלוח את בני ישראל ממצרים),שהפכו לסִסמת המאבק למען יהודי ברית המועצות.

  • מבצע מצה: מבצע "מצה" - מחזה שמוכר למרבית הילדים היהודיים ברית-המועצות: אי שם באביב בחסות העלטה, בפתח הבית מופיע אדם לא מוכר ובידו מזוודה, כאילו בא לביקור.

לעיתים, האבא או הסבא נוסעים לפגוש אותו, ולעתים, האיש מגיע בעצמו, מבלי שאיש בא לקראתו. המבוגרים נכנסים לחדר וכעבור זמן האיש והמזוודה נעלמים, כאילו לא היו מעולם. במקומם בבית מופיע דייר חדש – ריבוע קריספי טעים להפליא. יש מי שמעז לקחת אותו לבית הספר או לאוניברסיטה ואפילו לחצר, ויש מי שהמבוגרים אומרים לו לשמור על הריבוע פן תצוד אותו עינו של זר. כבר ניחשתם, שמדובר במצות. המשיכו לקרוא


בוסטון 1971 - מאבק הסטודנטים למען יהודי ברית המועצות, צועדים ברחובות בוסטון. מנהיגי המחאה לבושים כמו משה ואהרון ומאחוריהם שלטים הקוראים "שלח את עמי"!

מי שהגה את הקריאה היה ראש הממשלה דוד בן-גוריון, אשר אמר אותה עוד בראשית שנות החמישים. אבל מי שהפיח בה רוח חדשה והפך אותה לסיסמא בינלאומית היה צעיר יהודי מארצות הברית - יעקב בינרבוים, נכדו של נתן בירנבוי, אשר המציא את המונח "ציונות". בירנבוים הנכד עמד גם ביסודו של הקמת ארגום הסטודנטים היהודיים למען יהודי ברית המועצות SSSJ, שהיה לאחד הקולות החזקים ביותר לצדה של ישראל.

מתוך ארכיון של מורי שפירא


יציאת יהודי בריה"מ אשר היו כלואים מאחורי מסך הברזל, היתה הגדולה בתולדות העם היהודי ולוותה במושגים הקשורים ליציאת מצריים ובעיקר המשפט #שלח_את_עמי כפי שרואים בפוסטר הזה של מאבק הסטודנטים למען יהודי בריה"מ בניו יורק משנת 1973.

שימו לב שצורת שביל האנשים היא בצורת מגל - סמל הדגל של ברית המועצות:



כתבות


לשנה הבאה במוסקבה הבנויה: ההגדה הקומוניסטית | מלודי ברון, YNET

השנה היא 1922 ויהודי סובייטי בשם משה אלטשולער לוקח על עצמו משימה הרת הגורל: יצירת הגדה סובייטית שתסייע למפלגה הקומוניסטית בהפצת האידיאולוגיה המהפכנית שלה. השפה שבה נכתבה ההגדה שחיבר אלטושלער - הגדת קומוסומולישה (קאמאסאמאלישע) - הייתה יידיש.

וכיצד מפיצים את אידיאל המהפכה הקומוניסטית באמצעות חג הפסח? אחד השינויים הראשונים שהכניס משה אלטשולער היא קריאה חדשה שתסגור את ההגדה: "בשנה זו מהפכה כאן - בשנה הבאה מהפכה עולמית!" * קראו את השיעור שהכנו סביב הכתבה

המצה והמרור בצינוק של נתן שרנסקי | גרשון אלינסון, ריבונות

בימי הבידוד והסגר ולקראת חג הפסח המתקרב מספר השר לשעבר נתן שרנסקי בהרצאה מקוונת מיוחדת על ליל הסדר בצינוק ועל החיבור המתמשך לעם ישראל גם בכלא הסובייטי.

* קראו את השיעור שהכנו סביב הכתבה


חתונה במבצע: הסרט | עדנה כהן קדוש, כאן דרום

סילווה זלמנסון, הייתה האישה היחידה שהועמדה לדין במשפט לנינגרד והראשונה לעמוד על דוכן הנאשמים. שם היא זעקה בגאון: “אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. לשנה הבאה בירושלים הבנויה!” דבריה אלו הדהדו ברחבי העולם וגרמו לה להיות לסמל מאבק יהודי ברית המועצות בתחילת שנות ה—70.


(הסרט המלא "מבצע חתונה" זמין במאגר הסרטים של משרד החינוך

https://www.movieland.academy/media/t/1_9n2pa24z


עלייה מברה"מ כסיפור יציאת מצרים בדורנו | הרב גרגורי קוטלר, אתר התנועה הרפורמית

...מאז אותם הימים עברו אלפי שנים, בהן ראו בני ישראל עצמאות מדינית כמו גם שעבוד למלכויות. אבל מעולם לא איבדנו את אמונתנו ואת תקוותנו לחופש. בימי מסעי הצלב ובמרתפי האינקוויזיציה, במחנות העבודה הסובייטיים ובמחנות ההשמדה הנאציים המשיכו בני ישראל לקיים את חג החירות, המשיכו לומר: "עכשיו עבדים – לשנה הבאה בני חורין".

"באופן פרדוקסלי, וזאת כל אדם שבא מבריה"מ לשעבר יודע מניסיונו האישי, העבדות מעניקה לעבד את תחושת הביטחון ביום המחר. הוא מכיר את סדר יומו ויודע כיצד עליו להתנהג על מנת לשרוד בתוך המערכת. חיי העבדות כוללים בתוכם סדר ומשמעת, אין בהם בלבול או חוסר וודאות. על הכל אחראי האדון, המדינה, השלטון. תמיד יש על מי לסמוך ולמי לבוא בטענות. לעומת זאת, חופש הבחירה של אדם בן חורין כולל בתוכו גם נטילת אחריות על חייו, וזה עלול לבלבל ואפילו להפחיד ולעורר כעס. ארבעים שנים ארוכות עברו עד שהתחלף הדור ובני ישראל זכו להיות חופשיים לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מבחינה נפשית ורוחנית. רק אז הם היו מסוגלים להיכנס לארץ ישראל ולבנות בה את ביתם ואת מדינתם."


מסורבי עליה ממצרים ועד רוסיה l פרשת וארא | אולה וינשטיין

"ארבעים שנה של מאבק, של יציאת מצרים ונדודים במדבר, של המעבר מעבדות לחירות – כל זה מאחורי מסך הברזל.

ארבעים השנה הללו כמו השנים של יציאת מצריים מלאים בסיפורי הדברים הקטנים – דברים שנתנו זיק של תקווה במקום של ייאוש ולפעמים אפילו משמעות לחיים. דברים שהופכים אותנו מעבדים לבני חורין, אפילו לדקה אחת קטנה. סיפורים על שלט של דרישה כתובה וברורה, על מחיקת עוד יום של ייאוש והמתנה בדרך להגשמת החלומות, יום בהיר במקום גשם שמביא מאתיים חמישים אלף תומכים להפגנה – כל אלו הופכים לאותות ומופתים בידינו ואנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה, אולי קשה וארוכה אך נכונה."


תחקיר וכתיבה: ענת זלמנסון קוזניצוב

* אסירי ציון: אסיר ציון הוא אדם ששהה במאסר או בהגליה בגלל פעילות ציונית, בארץ שבה פעילות זאת הייתה אסורה. מקור המונח במילותיו של רבי יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך".

* מסורבי עליה: תרגום של המונח Refusenik באנגלית. יהודי אשר ביקש אישור יציאה מבריה"מ למטרת עליה ישראל וקיבל סירוב.