Search Results

נמצאו 49 תוצאות

    שיעורים ופעיליות (29)
    • הקדמה לשיעורים - מבוא קצר על בריה"מ

      This lesson is also available in English מידע בסיסי - זה מה שתלמידים צריכים לדעת לפני שמלמדים כל שיעור: ברית המועצות הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית), אבל המעצמה הזאת לא החזיקה מעמד והתפרקה ב 1991, רק אחרי 74 שנים של קיום. למען השוואה, צפו במפה: ברית המועצות הייתה מורכבת ממדינות שנכבשו על ידי רוסיה, ולכן כולם הוכרחו לדבר רוסית, מכיוון שהשלטון הכובש ניסה למחוק כל זהות שהיא לא רוסית קומוניסטית. בברית המועצות היו 3 מיליון יהודים, אבל המדיניות הייתה נגד דת, כל דת. המשטר הסובייטי אסר על קיום חיים יהודיים, אך מנגד מנע מהיהודים לצאת לישראל. בעיני ההנהגה הסובייטית - יציאת היהודים הייתה סמל לכישלון התעמולה שברית המועצות היא גן עדן עלי אדמות. לכן כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל היה נחשב לבגידה. רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו למאסר באשמת ריגול או בגידה. ממשלת ברית המועצות התייחסה לאזרחים כאל רכוש המדינה, ואסור היה לצאת מגבולות המדינה ללא קבלת אישור מיוחד: לא לטיול ובטח לא על מנת לעזוב את בריה"מ. מי שביקש לצאת היה צריך לעבור דרך משרד הפנים, ולרוב לקבל סירוב. לפי התפיסה של בריה"מ, אם החברה הסובייטית היא עליונה ועדיפה הרי שאדם שפוי לא ירצה לעוזבה, ובמידה ומישהו מעוניין לעוזבה, סימן שהוא זקוק לחינוך מתקן על-מנת להחזירו לדרך הישר. בברית המועצות האבטלה הייתה אסורה לפי החוק, מי שסומן כ"בוגד" (= מי שרוצה לעזוב הוא "בוגד") גם היה לרוב מפוטר מהעבודה ובכך הפך לעבריין.

    • יחידת לימוד תיכון מורחבת: שלח את עמי, מאבק יהדות בריה"מ לעלייה חופשית

      ראשי פרקים: רקע: מצב היהודים ברוסיה לפני ואחרי המהפכה הבולשיביקית השפעת הקמת מדינה יהודית על מצבם של יהודי בריה"מ (סרטון ודיון מודרך) פייק ניוז במדיה סובייטית (מצגת ודיון מודרך) המחתרת היהודית-ציונית בבריה"מ - חגים יהודים בבריה"מ (מצגת ופעילות) מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה (שיר, סרטון ודיון מודרך) האירוע שפתח סדק במסך הברזל והתניע את המאבק למען יהדות בריה"מ: מבצע חתונה - ניסיון חטיפת מטוס ריק ע"יי יהודים מסורבי עלייה (הקרנת סרט ודיון) פעילות בארץ בעולם למען יהודי בריה"מ - מחאות ללא אלימות, שהשיגו תשומת לב תקשורתית בזכות יצירתיות (פעילות יצירתית) תיקון ג'קסון-ואניק (חרם מסחר) והתפרקות בריה"מ (מתמיטיקה והיסטוריה) מטרות למידה התלמידים יוכלו לזהות את תפקידה/השפעתה/חשיבותה של מדינת ישראל הצעירה ליהודים ברחבי העולם. התלמידים יבינו את כוחה של התקשורת בהשפעת דעות של אזרחים וכמה קל זה לעוות את המציאות כדי להגיע לאמת אבסולטית אחת. התלמידים ילמדו על חיי היהודים מסורבי עלייה בברית המועצות לשעבר. התלמידים יבינו לעומק את מאבק היהודים בבריה"מ ליציאה חופשית ועל ההקרבה הגדולה שחלקם עשו רק כדיי להיות בישראל. ערבות הדדית: התלמידים ייחשפו לפעיליות של פעילים בישראל ובעולם החופשי ויחשבו בצורה יצירתית על מחאות והפגנות ללא אלימות שמעוררת עניין בתקשורת. סיכום רקע: היהודים לפני המהפכה ומדוע תמכו חלק מהיהודים בקומוניזם (עריכת קטעים נבחרים מתוך מאמר "קהילת יהודי רוסיה" באתר בית התפוצות) לרבים נדמה כי ברוסיה חיו יהודים מאז ומעולם, אבל האמת היא שלמעט סוחרים יהודים בודדים שנדדו בין ירידים ברחבי האימפריה עד 1772 לא התגוררו בה יהודים כלל. הסיבות לכך היו בעיקרן דתיות. בעוד שבחלקי אירופה האחרים ביקשה הכנסייה הקתולית לשמר את הישות היהודית במצב נחות כעדות לניצחון הנצרות על היהדות– הממסד הדתי המרכזי ברוסיה, הלוא הוא הכנסייה הפרבוסלבית, התנגד נחרצות ליישוב יהודים, שנתפסו כאחראים לצליבתו של ישו. עדות לאידאולוגיה זו אפשר למצוא באמרתה הנודעת של הקיסרית יליזבטה פטרובנה: "אין אני רוצה להפיק תועלת משונאיו של ישו". מצב עניינים זה שרר עד השנים 1772–1795, שבמהלכן סיפחה האימפריה הרוסית חלקים גדולים מפולין בה חיו המוני שלומי בית ישראל. או אז החליטה הצארית יקטרינה השנייה, בעיקר מסיבות כלכליות, לשמר את הזכויות שהיהודים נהנו מהן תחת ממלכת פולין. כך מצאו עצמם מאות אלפי יהודים פולנים חיים תחת ריבונות רוסיה, וזאת בלי שזזו ממקומם אפילו סנטימטר אחד. יקטרינה הבטיחה "שוויון זכויות לכל הנתינים, ללא הבדל לאום ודת", וליהודים העניקה ב-1785 את "כתב הזכויות לערים", שקבע כי ערי האימפריה ינוהלו על-ידי גופי ממשל אוטונומיים, והיהודים יוכלו ליהנות מהזכות להצביע למוסדות הללו בבחירות ולעבוד בהם. תקוות היהודים להשתלב בחברה הרוסית התרסקה על צוק האנטישמיות המודרנית, שהרימה את ראשה המכוער בשנת 1880. מסנוורים מהרפורמות של הצאר אלכסנדר השני ומההשתלבות המואצת בחיי הכלכלה, התרבות והאקדמיה, התעלמו היהודים מהסיקורים האנטישמיים שהלכו ורווחו בעיתונות ובספרות הרוסיות שתיארו בעקביות את "מזימתם" להשתלט על רוסיה ולנשל את האיכר הפשוט מאדמתו. פרעות (פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובלת בידי ההמון) "סופות בנגב" שפרצו ב-1881 והאקלים האנטישמי שאף התחזק בעקבותיהן הובילו את היהודים להבנה כי ההמתנה לשוויון זכויות רק תאריך את סבלם. הפרעות החלו בפסח 1881 בחבל אוקראינה. במאי 1881 נערך פוגרום ביהודי אודסה. בחג המולד של 1881 ניסו פרובוקטורים רוסים להרחיב את הפוגרום גם לאזורי פולין, שהיתה חלק מהאימפריה הרוסית. אולם הפרעות שהחלו בוורשה נבלמו על ידי ראשי החבל, אצילים פולנים, אשר מניעם היה שנאתם לשלטון הרוסי ולאו דווקא מאהדה ליהודים. הפרעות, שבאו לידי ביטוי בהרס, אונס, שרפה, ביזה ושוד יותר מאשר ברצח, לא נבלמו בתחילה על ידי המשטרה או הצבא. התושבים הנוצרים סימנו את בתיהם בצלב, כדי לציין לפורעים במי אין לפגוע. בחלק מהמקומות נערכו היהודים להגנה. לכן אפשר להבין את התלהבות של חלק מהיהודים להבטחות המפלגה הקומוניסטית ברוסיה אשר נוסדה ב 1912: הבטחה של שוויון לכל. הצטרפות לתנועה הקומוניסטית כללה התכחשות לדת וללאום היהודיים. אך האם עת הזמיר אכן הגיעה? יבואו תולדות יהודי ברית-המועצות ויאמרו את דברן. (*היהודים היו מיעוט במהפכת אוקטובר (מהפכה אשר הביאה להקמת שלטון קומוניסטי בברית המועצות), מבין 23,600 משתתפים היו רק 964 יהודים. החוגים האנטישמיים הפיצו תעמולת כזב על כך שהקומוניזם הוא המצאה יהודית שנועדה לשרת אותם בהשתלטותם על העולם.) *לחצו כאן, לקריאה מורחבת על רקע היהודים ברוסיה שיעורים ופעיליות לפי סדר ציר זמן כרונולוגי, את כולם ניתן ללמד גם אונליין: חלק 1. חשיבותה של מדינת ישראל - דיון מודרך וסרטון ברית המועצות הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית), אבל המעצמה הזאת לא החזיקה מעמד והתפרקה ב 1991, רק אחרי 74 שנים של קיום. ברית המועצות הייתה מורכבת ממדינות שנכבשו על ידי רוסיה, ולכן כולם הוכרחו לדבר רוסית, מכיוון שהשלטון הכובש ניסה למחוק כל זהות שהיא לא רוסית קומוניסטית.בברית המועצות היו 3 מיליון יהודים, אבל המדיניות הייתה נגד דת, כל דת. המשטר הסובייטי אסר על קיום חיים יהודיים, אך מנגד מנע מהיהודים לצאת לישראל. בעיני ההנהגה הסובייטית - יציאת היהודים הייתה סמל לכישלון התעמולה שברית המועצות היא גן עדן עלי אדמות. לכן כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל היה נחשב לבגידה. רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו למאסר באשמת ריגול או בגידה. בנוסף ממשלת ברית המועצות התייחסה לאזרחים כאל רכוש המדינה, ואסור היה לצאת מגבולות המדינה ללא קבלת אישור מיוחד: לא לטיול ובטח לא על מנת לעזוב את בריה"מ. מי שביקש לצאת היה צריך לעבור דרך משרד הפנים, ולרוב לקבל סירוב. בברית המועצות האבטלה הייתה אסורה לפי החוק, מי שסומן כ"בוגד" (= מי שרוצה לעזוב הוא "בוגד") גם היה לרוב מפוטר מהעבודה ובכך הפך לעבריין. ב-1919, כחלק ממדיניות כוללת נגד ארגוני דת, ביטלו הרשויות את ארגונן של מועצות הקהילות היהודיות, שהיו אחראיות על תחזוקת בתי כנסת. כ-5,000 בתי כנסת היו קיימים טרם המהפכה הבולשוויקית בשטח שתפסה ברית המועצות - כמעט כולם נסגרו. עד שהוכרזה מדינת ישראל בשנת 1948, ברית המועצות חשבה שאיש לא ירגיש זיקה למדינת היהודים מכיוון שיכולתם לעסוק ביהדות דוכאה במשך שנים רבות וזוהו הרושם שהיה גם על יהודים בישראל. אך כאשר גולדה מאיר, ראש צירות ישראל, הראשונה בברית המועצות, הגיעה בראש השנה, קרה אירוע בלתי צפוי... תהליך וחומרים בשיעור המלא: https://let-my-people-go.wixsite.com/hebrew/post/_1948 חלק 2: פייק ניוז במדיה סובייטית מבוא בשיעור הזה תוכלו להשתמש במצגת מוכנה הכוללת ארכיוני וידאו נדירים, כדי להראות איך המדיה הסובייטית הציגה יהודים ואת בעיית עזיבת היהודים מברית המועצות. (לפי הצהרת בכירים של הקג"ב: "לא היתה בעייה של הגירה, כי אף אחד לא רצה לעזוב) תהליך וחומרים בשיעור המלא https://let-my-people-go.wixsite.com/hebrew/post/fake-news חלק 3: המחתרת היהודית-ציונית בבריה"מ (חגים יהודים בבריה"מ) למרות מה שרבים חושבים: דווקא לא היה איסור מוחלט בבריה“מ לחגוג חגים יהודים. אבל היתה בכך סכנה ממשית - רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו לגולאג באשמת ריגול. בשיעור זה התלמידים ישתמשו בתצלומים בכדי ללמוד על חיי היהודים מסורבי עלייה בברית המועצות לשעבר. תהליך וחומרים בשיעור המלא: https://let-my-people-go.wixsite.com/hebrew/post/jewish-holidays חלק 4: מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה דרך השיר הקליט מ 1970 "אנחנו ואתם", אנו לומדים על אירוע חשוב בהיסטוריה של מאבק יהדות בריה"מ - מכתב ח"י המשפחות מגרוזיה אשר סיכנו את החופש שלהם למען עלייה לישראל. השיר מבטא את שותפות הגורל בין מדינת ישראל ליהדות בריה"מ. הוא מזכיר את דיכוי יהדות בריה"מ, אך המדוכאים אינם רק בני עמנו שכעת נמצאים תחת השלטון הסובייטי, אלא "אנחנו ואתם", כי כל ישראל ערבים זה לזה, וכאשר שבט אחד בעם ישראל נמצא בצרה, זו צרה של ישראל כולו. תהליך וחומרים בשיעור המלא: https://let-my-people-go.wixsite.com/hebrew/post/song2 חלק 5: מבצע חתונה: האירוע שפתח סדק במסך הברזל והתניע את המאבק למען יהדות בריה"מ - ניסיון חטיפת מטוס ריק ע"יי יהודים סובייטים הראו לתלמידים שלכם את הסרט התיעודי זוכה הפרסים "מבצע חתונה" המתאר דרך נקודת מבטה של במאית הסרט, את סיפור הוריה: ממנהיגי קבוצת "מבצע חתונה": קבוצת צעירים יהודים מסורבי עליה אשר ניסו לקחת מטוס מטוס ריק כדי לברוח לישראל מבריה"מ. האירוע נחשב כזה שהתניע את התנועה למען יהודת בריה"מ ובעקבותיו שוחררו כ 300,000 יהודים בשנות ה 70, 163,000 מהם הגיעו לישראל בעליית "שלח את עמי" בזמן שחברי הקבוצה נשארו במחנות עבודה ושלמו את מחיר החופש בשביל כולם. תהליך וחומרים בשיעור המלא https://www.nativ-education.org.il/post/operation-wedding-film חלק 6: פעילות בעולם למען מאבק יהדות בריה"מ פעילות חברתית בה התלמידים ידמיינו שהם פעילים בישראל למען יהודי בריה"מ בשנות ה-70 או ה-80 של המאה ה-20. כל קבוצה של 2-4 תלמידים יקבלו מידע על מסורב עליה שונה ותגבש תכנית כיצד להביא את תשומת הלב הציבורית אל אותו אדם באמצעות דרכים שונות: כתיבת שיר, ריקוד, נאום הכנת פוסטר/קולאג', או נאום. תהליך וחומרים בשיעור המלא https://www.nativ-education.org.il/post/protest חלק 7 ואחרון: אישור יציאה מגן עדן (על אמנת ג'קסון-ואניק וסוף בריה"מ) באוגוסט 1972, נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות קבעה, כי אזרחי ברית המועצות היוצאי למגורי קבע אל מחוץ לגבולות המדינה בכלל והגוף המזרחי בפרט, יחויבו להשיב למדינה את מלוא עלות לימודיהם. בממוצע כל מי שרצה לעזוב וקיבל אישור יציאה, נדרש לשלם אלפים רבים של רובל, בעוד שהמסכורת הממוצעת עמדה באותם הימים על 100 רובל בחודש לכל היותר. וברור היה לכל, כי אך מעטים יוכלו לשאת בהוצאה כספית כה גדולה. היה זה ניסיון נואש של המשטר הסובייטי לבלום את העלייה המאסיבית ההולכת וצוברת תאוצה של יהודים לישראל. שיעור עם עובדות, מספרים וחישובים מול נסיונות הטעיה של הסובייטים לתאר את מדינתם כ"גן עדן שאיש לא רוצה לעזוב". תהליך וחומרים בשיעור המלא https://www.nativ-education.org.il/post/leaving-paradise כתבה והכינה: ענת זלמנסון קוזניצוב 2020

    • הקרנת סרט ודיון "מבצע חתונה" (ניסיון חטיפת המטוס הריק)

      השיעור קיים גם באנגלית השיעורים הכי פופולרים שיעורים אונליין סרטים וסרטונים עם דיונים מודרכים מועדים וחגים שיעורים לחנוכה שיעורים לפסח יום ירושלים שיעורים ליום העצמאות שיעורים לחטיבת ביניים שיעורים לתיכון לנינגרד, 1970. קבוצת יהודים מנסים לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל ונתפסים על ידי הקג"ב. הם נשפטים בעוון בגידה במולדת ושניים מהם מקבלים גזר דין מוות. 45 שנה לאחר מכן בתם של מנהיגי הקבוצה, ענת זלמנסון-קוזניצוב, חושפת דרך מסע אישי את סיפור הוריה הנחשבים לגיבורים בארץ ובעולם המערבי, אבל ברוסיה עדיין מכונים "טרוריסטים". אורך: 62 דקות שפות מדוברות: עברית, רוסית, אנגלית כתוביות לבחירה: עברית, רוסית, אנגלית, ספרדית, לטבית אתר הסרט https://www.operation-wedding-documentary.com/hebrew ​ חומרים תמונות להורדה השיעור להדפסה הקרנה אונליין לבתי ספר בישראל בחינם מלאו טופס בקשת הקרנה אפשרויות תוספות בתשלום של דיון אונליין עם אסירת ציון לשעבר וגיבורת הפרשה סילווה זלמנסון ביחד עם בתה של סילווה ויוצרת הסרט ענת זלמנסון קוזניצוב. "אין ספק שיש מקום רב להגברת המודעות של החברה הישראלית למאבק ההירואי הזה ששינה​ ​סדרי עולם, כוחם של אנשים כנגד ממסדי הברזל ושבירת החומות." משה ויינשטוק, ראש הוועדה הפדגוגית לחינוך "הסרט הזה הוא מאסטר-פיס. דמותו של קוזניצוב ועוד יותר של זלמנסון כובשות בעוצמתן,​ פיקחותן וחינניותן. גם ענת, הבת והבמאית המקסימה, היא חלק בלתי נפרד מהתיעוד המרגש, שמחזיר את האם הגיבורה לביקור ברוסיה כולל בבית הכלא של הקג"ב. את הסרט הזה צריך לראות כל ישראלי, ובוודאי כל עולה מברה"מ לשעבר או צאצא של עולים" עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון אוניברסיטה חיפה ____ מבוא הסרט התיעודי זוכה הפרסים "מבצע חתונה" מתאר דרך נקודת מבטה של במאית הסרט, את סיפור הוריה: ממנהיגי קבוצת "מבצע חתונה": קבוצת צעירים יהודים מסורבי עליה אשר ניסו לקחת מטוס מטוס ריק כדי לברוח לישראל מבריה"מ. האירוע נחשב כזה שהתניע את התנועה למען יהודת בריה"מ ובעקבותיו שוחררו כ 250,000 יהודים בשנות ה 70. מתוכם עלו לישראל 163,000 יהודים בעליית "שלח את עמי" בזמן שחברי הקבוצה נשארו במחנות עבודה ושלמו את מחיר החופש בשביל כולם. * גללו למטה לתקציר המלא של הסרט. קשר לחג פסח: במשפט אמרה סילווה זלמנסון, האישה היחידה במשפט, "לשנה הבאה בירושלים". ובכך ידעה שתקבל עונש הרבה יותר קשה, ואכן קיבלה 10 שנות מאסר. העליה הגדולה הראשונה מבריה"מ בעקבות המשפט נקראה "שלח את עמי". קשר ליום העצמאות: ביום העצמאות 1979, שוחררו חמישה מחברי הקבוצה, לאחר 9 שנים בגולאג, והגיעו לישראל לחגוג עם כל המדינה. צפו בארכיון מרגש של חברי הקבוצה ביום העצמאות 1979 קשר לחג חנוכה: גזרי הדין הוכרזו בחנוכה 1970. שנים מגזרי הדין היו מוות ביריה. ולאחר שמונה ימים גזרי הדין הומתקו ל 15 שנות מאסר. ניתן לקרוא את הכתבות על מבצע חתונה בהקשר חנוכה: עיתון לילים ולנוער "אותיות" חנוכה 2016: מבצע (ללא) חתונה ידיעות אחרונות חנוכה YNET 2020 מטוס חטוף, שנים בכלא וניצחון בלתי אפשרי מטרות למידה אנחנו לומדים דרך סיפורם של סילווה זלמנסון ואדוארד קוזניצוב, על כוח האזרח לשנות משטרים טוטליטרים על חשיבות הסולידריות (מאבקם לא היה צולח ללא המאבק שנעשה למענם בעולם החופשי). לומדים גם על המחיר הכבד שצריכים לשלם על מנת להשיג את השינוי. לומדים על ההבדל בין גבורה לבין טרור. קדימון הסרט: הכנה לפני ההקרנה ברית המועצות הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית), אבל המעצמה הזאת לא החזיקה מעמד והתפרקה ב 1991, רק אחרי 74 שנים של קיום. ברית המועצות הייתה מורכבת ממדינות שנכבשו על ידי רוסיה, ולכן כולם הוכרחו לדבר רוסית, מכיוון שהשלטון הכובש ניסה למחוק כל זהות שהיא לא רוסית קומוניסטית.בברית המועצות היו 3 מיליון יהודים, אבל המדיניות הייתה נגד דת, כל דת.המשטר הסובייטי אסר על קיום חיים יהודיים, אך מנגד מנע מהיהודים לצאת לישראל. בעיני ההנהגה הסובייטית - יציאת היהודים הייתה סמל לכישלון התעמולה שברית המועצות היא גן עדן עלי אדמות. לכן כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל היה נחשב לבגידה. רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו למאסרבאשמת ריגול או בגידה. בנוסף ממשלת ברית המועצות התייחסה לאזרחים כאל רכוש המדינה, ואסור היה לצאת מגבולות המדינה ללא קבלת אישור מיוחד: לא לטיול ובטח לא על מנת לעזוב את בריה"מ.מי שביקש לצאת היה צריך לעבור דרך משרד הפנים, ולרוב לקבל סירוב. בברית המועצות האבטלה הייתה אסורה לפי החוק, מי שסומן כ"בוגד" (= מי שרוצה לעזוב הוא "בוגד") גם היה לרוב מפוטר מהעבודה ובכך הפך לעבריין. היתה מחתרת יהודית ציונית בבריה"מ אשר בסתר למדו עברית, האזינו לרדיו ישראלי או אמריקאי, חגגו את החגים היהודים. בעולם החופשי לא ממש ידעו על המצב בבריה"מ, מכיוון שהמנהיגים היו מכריזים שכולם חופשיים לצאת, אבל פשוט לא רוצים. היו מספר מקרים שעוררו את דעת הקהל. אבל אין ספק שהאירוע שנחשב לתפנית הגדולה ביציאת יהודים מבריה"מ היה "מבצע חתונה" - קבוצת צעירים, מסורבי עלייה, שהחליטו לעשות מעשה נועז – לחטוף מטוס ריק ולברוח. הרעיון היה של טייס יהודי שרצה לברוח. חברי הקבוצה קנו את כל הכרטיסים לטיסה בתוך בריה"מ בטענה שהם טסים לחתונה מקומית, והתכנית הייתה לשנות את מסלול הטיסה באוויר. שם הקוד למבצע היה "חתונה". האירוע הזה השפיע על כל היהודים בברית המועצות. הבת של מנהיגי הקבוצה, ענת זלמנסון-קוזניצוב, ביימה סרט "מבצע חתונה" אשר חושף את הסיפור האישי של הוריה. תקציר הסרט "מבצע חתונה"​ לנינגרד, 1970: קבוצת יהודים מנסים לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל ונתפסים על ידי הקג"ב. הם נשפטים בעוון בגידה במולדת ושניים מהם מקבלים גזר דין מוות. הם אפילו לא עלו על המטוס. לאחר 45 שנה, בתם של מנהיגי הקבוצה, ענת זלמנסון-קוזניצוב, חושפת דרך מסע אישי את סיפור הוריה הנחשבים לגיבורים בארץ ובעולם המערבי אבל ברוסיה עד היום מכונים "טרוריסטים". מבצע חתונה התחיל כפנטזיה; תחת מסווה של טיסה לחתונה מקומית, חברי הקבוצה יקנו את כל הכרטיסים למטוס קטן בעל 12 מושבים. טייס הקבוצה ישתלט על תא הטייס וימריא מעבר לגבול. הם נעצרו מספר צעדים לפני עלייתם למטוס ונשפטו על בגידה במולדת. בין הנעצרים נותרת אישה אחת במשפט,סילווה זלמנסון. היא מקבלת עשר שנות מאסר. בעלה הטרי של סילווה, אדוארד קוזניצוב, מנהיג הקבוצה, מקבל גזר דין מוות. ​ בעיתונות הסובייטית יש שמחה על כך שהפושעים קיבלו את עונשם, אבל בעולם המערבי רבבות אנשים דורשים "שלח את עמי!" הסובייטים מתחילים לשחרר יהודים וחברי הקבוצה נשארים לשלם את מחיר החופש עבור כולם. "ההורים שלך גיבורים", כך אמרו לענת מאז שהייתה ילדה. הסיפור שהסעיר את העולם בשנות ה 70 החל להתפוגג מהזיכרון הקולקטיבי בשנות ה 90 עד שכמעט ונשכח לגמרי. ענת מתחילה לחקור בארכיונים ומגלה סרטים רוסים בהם ממציאים את ההיסטוריה מחדש ושם מכנים את הוריה "טרוריסטים". בגיל 29 ענת נוסעת עם אמה לשחזר את מסעם בדרך לחטיפת המטוס ומגיעה עד לתא המעצר הטחוב בו שהתה סילווה, אז בת 25. התחקיר של ענת מעמיק ומתמשך במשך שנים בהם היא מראיינת אנשי קג"ב, כדי להבין את הצד שלהם, ולמעשה הופך למסע שאינו נגמר. דרך שילוב של ראיונות, מסע לברית המועצות לשעבר, ארכיונים נדירים ושחזורים שנעשו הן בישראל בשנות ה 80, והן ברוסיה בשנות ה 2000, ענת חושפת אותנו לראשונה מנקודת מבט אינטימית לסיפור המלא והמרתק של קבוצת אזרחים ששינו את ההיסטוריה וסדקו את מסך הברזל. המכתב שכתבו וחתמו חברי קבוצת "מבצע חתונה" לפני יציאתם לשדה התעופה ביוני 1970, לפני יציאתם למבצע, כתבו וחתמו חברי קבוצת "מבצע חתונה" על מכתב המיועד לאו"ם. למכתב קראו: "הצוואה." המכתב לא הגיע ליעדו. (קטעים נבחרים מהמכתב): אנחנו תשע יהודים החיים בברית המועצות. כבר זמן מה אנחנו מנסים לעזוב את המדינה ללא אישור, לאחר שבמשך שנים קיבלנו סירוב יציאה מהמדינה. אנחנו חלק מעשרות אלפים יהודים שבמשך הרבה שנים הכריזו בפני מוסדות בריה"מ על הרצון לעלות ארצה. הם (השלטונות) אמרו לנו בלעג שאנחנו נרקב כאן אבל לעולם לא נראה את המולדת שלנו. הרשויות דחו את הזכות שלנו לעזוב תוך כדי התעלמות מחוקים בינלאומיים וסובייטים. יהודים שהצהירו על רצונם להפוך לאזרחים ישראלים הפכו לאובייקט רדיפות ונאסרו. בהיותנו גוף זר במדינה הזאת אנחנו נמצאים תחת איום בלתי פסוק של אירועי שנות הארבעים, כאשר מדיניות של השמדה רוחנית הייתה מגיעה להשמדה פיזית של יהודים. העתיד שמחכה לנו, במקרה הטוב, הוא התבוללות רוחנית. טענות הממשלה הקומוניסטית לפתירת הבעיה היהודית הם טענות שווא. הם צריכים להבין סוף סוף שלא יהיה להם מנוס ושגורל היהודים לא נמצא בידיהם. בעזרת המבצע הזה, אנחנו מקווים למשוך את תשומת הלב של מנהיגי בריה"מ לתחינה הטרגית של יהודי בריה"מ ולהצהיר "שלח את עמי! אנחנו פונים לארגונים הבינלאומיים וראשית כל למזכיר האו"ם, מר או-טן: יהודי ברית המועצות פנו אליך פעמים רבות לעזרה אבל כנראה שאתה אדיש לגורלו של עם שלם. אתה כל הזמן מתחמק מפתרון הבעיה הזאת. אתה לא הגבת למכתבים ששלחנו, בניגוד לצפיות שלנו אתה מגנה את המדייניות של ישראל, למרות שהמבצעים שלה מגנים על קיומה. לך אין זמן בשבילנו, או שלא אכפת לך מאיתנו, או שאתה פשוט פוחד לפגוע באינטרסים של מעצמה גדולה. אזי, מי צריך אתכם? ובאיזה זכות את יכולים לדבר בשם העמים של העולם? אנחנו דורשים ממך לעשות כל מאמץ על מת לעצור את הפגיעה בזכויות האדם, כדי להקל על מצבם של שלושה מיליון יהודים בברית המועצות. די לשפיכות דמו של העם היהודי. יהודי כל העולם! חובתכם הקדושה להיאבק בעד חירות אחיכם בברית המועצות. דעו לכם שגורל היהודים תלוי במעשיכם. יש בנו קנאה עמוקה לחופש, שבשבילכם זוהי שגרה. ואנחנו פונים אליכם לנצל את החופש שנתן לכם כדי לנסות ולעזור לנו וכל זמן שאין לנו את החופש הזה אתם חייבים לבנות ארצנו בבית היהודי ולהביא ואתנו לשם, במקום שהיינו ורצים להיות. מה שמניע אותנו זה הרצון להיות במולדת ולחלוק את גורלו של עם ישראל. אנחנו פונים לכולנו בבקשה: במקרה שנכשלנו בניסיון - תדאגו ליקירים ולקרובים שלנו שלא ייענשו בגלל המבצע שלנו. הסכנות שאנחנו לוקחים הם רק על עצמנו. על החתום: מארק דימשיץ, אדוארד קוזניצוב, בוריס פנסון, אנטולי אלטמן, ישראל זלמנסון, וולף זלמנסון, יוסף מנדלביץ', מנדל בודנייה, אריה חנוך הערה: היו בקבוצה שישה עשר אנשים. מדוע חתמו רק תשעה? בקבוצה היו שלוש נשים ושתי נערות: אשתו של הטייס, מארק דימשיץ, ושתי בנותיו אשר באמת רק הלכו אחריו. מרי חנוך וסילווה זלמנסון שהיו פעילות בולטות במחתרת הציונית (וסילווה אף היתה החוט המקשר בין הטייס לחברי הקבוצה בריגה), אבל הגברים בקבוצה בכל זאת ניסו להציל אותן מעונש כבד. והיו בקבוצה שניים לא יהודים, מתנגדי משטר, חבריו הטובים של אדוארד קוזניצוב מהמאסר הקודם, אשר הצטרפו לגורל היהודים אומנם אבל מטרתם היתה לצאת מבריה"מ, בשונה משא חברי הקבוצה אשר רצו באופן ספציפי לחיות בישראל. הצעות נושאים לדיון “אנשים שרוצים להילחם למען צדק וחופש, צריכים להיות מוכנים לשלם מחיר כבד" - סילווה זלמנסון,​ מתוך הסרט 00:10:03 - האם אתם הייתם מוכנים לוותר על החופש שלכם למען מטרה נעלה? "אבא, אתה חושב שאתם הייתם טרוריסטים?" בסרט: 00:20:04 - מה ההבדל בין טרוריסטים לגיבורים? תשובה: טרוריסט זה אדם שמאיים על אזרחים למען מטרות פוליטיות. חברי הקבוצה לא איימו על אנשים ולכן לא עשו מעשה טרור. "אני לא מכיר שום אידיאל ששוה למענו לערוף ראשים. היו הרבה אידיאלים ולמענם נערפו המון ראשים. אך בחלוף הזמן האידיאלים הופרכו והראשים לא צמחו עוד." אדוארד קוזניצוב, בסרט 00:52:24 - לחזק בדיון את הנקודה שאפשר לעשות שינוי בעולם בלי לפגוע באנשים תמימים. האידיאל, גם אם נעלה, הוא לא תירוץ לפגוע בחיי אדם. ____ קראו עוד על הקרנות ופעילויות חינוכיות של "מבצע חתונה" בארץ ובעולם operation-wedding-documentary.com/post/teenscreenings-hebrew כתבה והכינה: ענת זלמנסון קוזניצוב

    הצג הכל
    עמודים (19)
    • Suggest a lesson plan | שלח את עמי

      דף הבית שיעורים ופעיליות רקע היסטורי מילון מושגי יסוד החודש בהיסטוריה ציר זמן - אירועים מכוננים במאבק סיכום היסטורי ארכיון אתרים סרטים וסרטונים כתבות טלויזיה ורדיו כתבות ומאמרים ספרים עלינו צרו קשר שלחו לנו הודעה שלחו הצעה לשיעור הרשמה לעדכונים ניוזלטר English More LET MY PEOPLE GO Lesson plans and activities for educators about the struggle to free Soviet Jewry 1948-1991

    • Let My People Go - Educational resource

      דף הבית שיעורים ופעיליות רקע היסטורי מילון מושגי יסוד החודש בהיסטוריה ציר זמן - אירועים מכוננים במאבק סיכום היסטורי ארכיון אתרים סרטים וסרטונים כתבות טלויזיה ורדיו כתבות ומאמרים ספרים עלינו צרו קשר שלחו לנו הודעה שלחו הצעה לשיעור הרשמה לעדכונים ניוזלטר English More LET MY PEOPLE GO Lesson plans and activities for educators about the struggle to free Soviet Jewry 1948-1991 Elementary Middle School High School Learning Unit Civic Studies Statistic Prose & poetry Online Lessons Most popular lesson plans Interactive Activities & Games Movies & Videos + guided discussions Jewish Calendar High Holidays Hanukkah Purim Passover Jerusalem Day Slideshows + guided discussions שיעור החודש הקרנת סרט ודיון "מבצע חתונה" הסרט התיעודי זוכה הפרסים "מבצע חתונה" מתאר דרך נקודת מבטה של במאית הסרט, את סיפור הוריה: ממנהיגי קבוצת "מבצע חתונה": קבוצת צעירים יהודים מסורבי עליה אשר ניסו לקחת מטוס מטוס ריק כדי לברוח לישראל מבריה"מ. Independence Day Let My People Go was created and designed by Anat Zalmanson-Kuznetsov for Nativ - Issraeli Prime Minster Office mifkad@nativ.gov.il

    • Contact us l Let My People Go

      דף הבית שיעורים ופעיליות רקע היסטורי מילון מושגי יסוד החודש בהיסטוריה ציר זמן - אירועים מכוננים במאבק סיכום היסטורי ארכיון אתרים סרטים וסרטונים כתבות טלויזיה ורדיו כתבות ומאמרים ספרים עלינו צרו קשר שלחו לנו הודעה שלחו הצעה לשיעור הרשמה לעדכונים ניוזלטר English More LET MY PEOPLE GO Lesson plans and activities for educators about the struggle to free Soviet Jewry 1948-1991

    הצג הכל
   © כל הזכויות שמורות לנתיב
עיצוב אתר: ענת זלמנסון קוזניצוב 2020