דיון מודרך - הצורך במדינה יהודית (ביקור גולדה במוסקבה)

עודכן ב: אפר 15

English


#הכי_פופולרי #אונליין #מצגות #דיונים #חגים #ראש_השנה #יום_העצמאות #חטיבת-ביניים #תיכון


השיעור להדפסה_ הדיון מודרך - הצורך במדינ
.
• 518KB

מבוא

בברית המועצות אסרו על כל טקס דתי ייחודי משנת 1917 ואילך.

כשהוכרזה מדינת ישראל בשנת 1948, מנהיגי ברית המועצות והתקשורת טענו שאיש לא ירגיש זיקה למדינת היהודים מכיוון שיכולתם לעסוק ביהדות דוכאה במשך שנים רבות וזהו הרושם שהיה גם על יהודים בישראל.

כאשר גולדה מאיר, ראש צירות ישראל, הראשונה בברית המועצות, הגיעה בראש השנה, קרה אירוע מכונן אך בלתי צפוי...


מטרות למידה

בסוף השיעור התלמידים יוכלו לזהות את תפקידה/השפעתה/חשיבותה של מדינת ישראל הצעירה ליהודים ברחבי העולם.


חומרים

תמונות

כתבה: גולדה - הביקור שהצית לבבות

סרטון ווידאו קצר (1:22)

קטע ווידאו מתוך התוכנית "חיים שכאלה" ((צפו מדקה 00:55:10 ועד 01:02:00)


רקע

ברית המועצות הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית), אבל המעצמה הזאת לא החזיקה מעמד והתפרקה ב 1991, רק אחרי 74 שנים של קיום.ברית המועצות הייתה מורכבת ממדינות שנכבשו על ידי רוסיה, ולכן כולם הוכרחו לדבר רוסית, מכיוון שהשלטון הכובש ניסה למחוק כל זהות שהיא לא רוסית קומוניסטית.

בברית המועצות היו 3 מיליון יהודים, אבל המדיניות הייתה נגד דת, כל דת.המשטר הסובייטי אסר על קיום חיים יהודיים, אך מנגד מנע מהיהודים לצאת לישראל.

בעיני ההנהגה הסובייטית - יציאת היהודים הייתה סמל לכישלון התעמולה שברית המועצות היא גן עדן עלי אדמות. לכן כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל היה נחשב לבגידה. רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו למאסר באשמת ריגול או בגידה.

ממשלת ברית המועצות התייחסה לאזרחים כאל רכוש המדינה, ואסור היה לצאת מגבולות המדינה ללא קבלת אישור מיוחד: לא לטיול ובטח לא על מנת לעזוב את בריה"מ.

מי שביקש לצאת היה צריך לעבור דרך משרד הפנים, ולרוב לקבל סירוב.

בברית המועצות האבטלה הייתה אסורה לפי החוק, מי שסומן כ"בוגד" (= מי שרוצה לעזוב הוא "בוגד") גם היה לרוב מפוטר מהעבודה ובכך הפך לעבריין.


מדוע ננעלו השערים ליציאה? לפי התפיסה של בריה"מ, אם החברה הסובייטית היא עליונה ועדיפה הרי שאדם שפוי לא ירצה לעוזבה, ובמידה ומישהו מעוניין לעוזבה, סימן שהוא זקוק לחינוך מתקן על-מנת להחזירו לדרך הישר. כלומר, להכיר בעליונותה ובעדיפותה של החברה הסובייטית, שעל הפרט למצוא בה את מקומו, ובמסגרת החברה הסובייטית יש לאפשר לכל אחד מהאזרחים ולכל קבוצה אתנית להגשים את עצמם.


תהליך

  • טריגר: פתח בדיון בעזרת השאלה: האם לדעתכם חשוב או לא חשוב שמדינת ישראל הוקמה מוגדרת כמדינת יהודים? מדוע חשוב או לא חשוב לדעתכם?


  • טקסטים:

קראו את הכתבה מ 2018

גולדה: הביקור שהצית לבבות /  יעקב ליבנה (מנהל מחלקת אירו־אסיה במשרד החוץ)


לפני 70 שנה, בספטמבר 1948, הגיעה למוסקבה גולדה מאיר, צירַת ישראל בבריה"מ. איש לא ידע עד כמה דרמטית תהיה השליחות הדיפלומטית הזאת.

מוסקבה היתה יעד ראשון במעלה לדיפלומטיה הישראלית הצעירה. לצד ארה"ב, היתה בריה"מ הראשונה להכיר במדינת ישראל. מוסקבה העניקה תמיכה באו"ם, שבלעדיה לא היתה מתקבלת החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947. היא גם דאגה למכירת נשק צ'כי למדינה הצעירה, שבלעדיו היתה ישראל מתקשה לשרוד את השלבים הראשונים במלחמת העצמאות. 

הדיפלומטים הישראלים במוסקבה נדרשו לשמור על נכסים מדיניים אלה, אך היתה להם מטרה נוספת: להקים גשר ליהדות הסובייטית, שהמגע עימה כמעט נותק בסוף שנות ה־20. קרוב ל־3 מיליון יהודים נספו בבריה"מ בשואה. מתוך 2.5 המיליונים שנותרו, רבים רצו לעלות ארצה. תקוות הדיפלומטים הישראלים היתה לאפשר זאת, אך הם לא ידעו אם יהודי העיר הגדולה מוסקבה עדיין מזדהים כיהודים. 

בראש השנה הלכו אנשי הצירוּת לבית הכנסת. הם לא ציפו למה שאירע. כשהגיעו, כבר המתינו להם אלפי אנשים. "מייד פרצו מחיאות כפיים סוערות וקריאות 'שלום' ו'הידד' בעברית, שלא פסקו זמן רב", תיאר סגנה של מאיר. ביקור נוסף בבית הכנסת אירע ביום הכיפורים. התקיימה אזכרה לחיילי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות. "בדומייה ובחלחלה, נדהם ונרעש", חזה הקהל הדומע בהצדעת הנספח הצבאי הישראלי, סיפרה גולדה לממשלה. "קשה לי לתאר במילים מה התרחש בתוך קהל עצום זה; הדבר הוא למעלה מכוח השגתי", הודתה.

מאיר הצניעה כנראה את רגשותיה שלה. סבי, שנכח בקהל, סיפר כיצד גולדה עברה לידו. הוא אמר לה "בשנה הבאה בירושלים", אך צירת ישראל לא השיבה; היא היתה מלאה בדמעות. בחזרה מבית הכנסת ליוותה את גולדה תהלוכה יהודית עצומה אל הרחוב הראשי, כמטחווי אבן מבניין הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית וממיפקדת השירותים החשאיים בלובליאנקה. 

להתקהלות היהודים לא היה תקדים במוסקבה של סטלין, שתושביה לא העלו על הדעת לקיים הפגנות ספונטניות. התגובה לא איחרה לבוא; מרבית המוסדות היהודיים בבריה"מ נסגרו, וליהודים הובהר כי ישראל תישאר עבורם חלום רחוק. אך היהודים החליטו אחרת. ביקוריה של גולדה בבית הכנסת הפכו עבורם למיתוס מכונן ולימים הונצחו על השטר שנשא את דיוקנה. בית הכנסת עצמו נעשה אבן שואבת ליהודים שלא ידעו שהם ציונים, וגם לכאלה שכן. מאז הביקור ההוא עלה דרג היחסים בין ישראל לרוסיה. 

שבע שנים אחרי הביקור של גולדה נעצר אח סבי, אלי גוברמן, על שנפגש עם דיפלומטים ישראלים. הדיפלומטים גורשו, ואלי נשלח לשנים ארוכות בסיביר. כששוחרר, עלה לישראל. אחריו באו מאות, ולבסוף מאות אלפים. הם זכרו את הביקור. 


בעיתון פְּרַאבְדָּה (עיתון יומי בבריה"מ, הרישמי של המפלגה הקומוניסטית), נכתב: "למדינת ישראל אין שום קשר ליהודי בריה"מ, אצלנו אין בעיה של יהודים ולכן ליהודים של בריה"מ אין צורך בישראל."

אבל לא רק הסובייטים האמינו בכך שליהודי בריה"מ אין צורך בישראל. גם מנהיגי הציונות חשבו כך.

חיים ויצמן (נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית) אמר בנאום בשנת 1940

"יהודי בריה"מ הם אמנם אבודים עבור המכלול היהודי העולמי, אבל הם מוגנים מפני הסכנה הנאצית"

שני חלקי המשפט אינם נכונים: בסופו של דבר יהדות בריה"מ הפכה לעליה הגדולה בתולדות העם היהודי, ולצערנו נרצחו ע"יי הנאצים כ 3 מיליון יהודים בשטחי בריה"מ.

אבל זו היתה התפיסה, עד שגולדה מאיר הגיעה למוסקבה וראתה שהמצב שונה. כמובן שחלק מהיהודים אהבו את השלטון הסובייטי וחלק אחר סבלו ורצו להיות בישראל אבל לא נתנו להם לעזוב.

לאחר שבישראל הבינו שהמצב הוא שונה ממה שהוצג להם, החל המאבק למען יהדות בריה"מ, בשנים הראשונות בסתר, עם משרד ממשלתי סודי "נתיב" ורק באמצע שנות ה 60 המאבק הפך לגלוי.


צפו בסרטון

ארכיון סרטון מ 1948 "יהודי בריה"מ פוגשים את השגרירה גולדה מאיר


קראו מזיכרונותיה של גולדה:


"במקום 2000 יהודים שבד"כ מגיעים לבית הכנסת בראש השנה, חיכה לנו קהל של 50,000" גולדה נזכרת ביומנה. "לא יכולתי להאמין שזה קרה או אפילו מי הם האנשים הללו. ואז הבנתי: הם הגיעו - היהודים הטובים, האמיצים, כדיי לחגוג את הקמת מדינת ישראל.

דיון קבוצתי מודרך:

  1. מדוע המפלגה הקומוניסטית הצהירו כי ליהודי ברית המועצות אין שום צורך במדינה היהודית?

  2. מדוע אתה חושב שכל כך הרבה אנשים הגיעו לבית הכנסת כשגולדה מאיר הגיעה למוסקבה?

  3. מהי הסמליות של אירוע זה המתרחש בראש השנה?

  4. כשנכנסה גולדה, צעק לה ההמון: "גולדה,אנחנו חיים! אנחנו חיים!" למה אמרו "אנחנו חיים"? (אפשר לרמוז ולעזור שזה נאמר בהקשר של מלחמת העולם השניה שהסתיימה רק ארבע שנים לפני כן)

  5. מה לדעתכם היתה המשמעות של הקמת מדינת ישראל ליהודים במוסקבה שפגשו את גולדה?


צפו בקטע מתוך "חיים שכאלה" גולדה מאיר 1977

צפו בקטע ווידאו שצולם בישראל ב 1977 בתוכנית "חיים שכאלה" עם גולדה מאיר ומספר יהודים שפגשו אותה אז במוסקבה 1948 ובשנת 1977 כבר היו בישראל והתראיינו לתוכנית ביחד איתה: https://youtu.be/A0Ys8Yp_nB4?t=3310 צפו מדקה 00:55:10 ועד 01:02:00


התמונה האייקונית של גולדה מאיר מוקפת בקהל יהודים במוסקבה, צולמה על ידי פעיל ציוני שמספר שנים לאחר מכן הפך לאסיר ציון ידוע, דוד חבקין (אותו ראינו ב"חיים שכאלה").

הצילום של חבקין יותר מאוחר הופיע על שטר של 10,000 שקלים:


שניים מתוך מאות מכתבים שהתקבלו בשנת 1948 בצירות הישראלית במוסקבה מאת יהודים סובייטיים ובהם בקשה לקבל אזרחות ישראלית:


כתבה והכינה: ענת זלמנסון-קוזניצוב