קטע מרגש מתוך ראיון עם משה בראל ממכתב ח"י המשפחות

התקופה שבה מדובר היא שנות ה-60 המאוחרות של המאה שעברה. מסך הברזל חוצץ בין הגוש הסובייטי ובין המערב. בברית המועצות שולטת דיקטטורה* קומוניסטית. יהדות בריה"מ מדוכאת. כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל נחשב לבגידה. קבוצה של 18 ראשי משפחות יהודיות גיאורגיות, כולן מסורבות עלייה, הבריחו למערב מכתב גלוי, בשמותיהם המפורשים, המתאר את סבלם ותובע לאפשר להם לעלות לישראל - תוך סיכון במאסר. המכתב ידוע כמכתב ח"י המשפחות: "אנחנו נחכה חודשים ושנים, ואם יידרש – כל חיינו, אך לא נחזור בנו מאמונתנו ומתקוותנו. אנחנו מאמינים: תפילותינו הגיעו אל האלוהים. אנחנו יודעים: קריאותינו יגיעו אל בני האדם. שכן אין אנו דורשים הרבה; רק שיניחו לנו לצאת לארץ אבותינו".​