אנחנו ואתם - שיר בעקבות מכתב ח"י המשפחות + סרטון

#אונליין #שירה #מוסיקה #חטיבת-ביניים #תיכון #גבורה #ערבות_הדדית



מבוא

כל ישראל ערבים זה לזה, וכאשר שבט אחד בעם ישראל נמצא בצרה, זו צרה של ישראל כולו.

השיר "אנחנו ואתם" נכתב ללהקת הנח"ל ב 1970, בעקבות מכתב שכתבו יהודים בגרוזיה (גיאורגיה), בדרישה לפתוח לפניהם את שעריה הנעולים של ברית המועצות, ולאפשר להם לעלות לישראל.

אומץ הלב של האנשים האלה, בתקופה שבה כל אחד מהם היה עשוי להישלח לעשרות שנות מאסר בסיביר, על גילוי דעת מעין זה, הרטיטה את הלבבות. המכתב היה הבשורה הראשונה של המאבק המתחולל מתחת לפני השטח של יהודים אמיצים השואפים לעלות לארץ." מתוך אתרו של יורם טהרלב


מטרות למידה

דרך השיר הקליט אנו לומדים על אירוע חשוב בהיסטוריה של מאבק יהדות בריה"מ - מכתב ח"י המשפחות מגרוזיה אשר סיכנו את החופש שלהם למען עלייה לישראל.

השיר מבטא את שותפות הגורל בין מדינת ישראל ליהדות בריה"מ. הוא מזכיר את דיכוי יהדות בריה"מ, אך המדוכאים אינם רק בני עמנו שכעת נמצאים תחת השלטון הסובייטי, אלא "אנחנו ואתם", כי כל ישראל ערבים זה לזה, וכאשר שבט אחד בעם ישראל נמצא בצרה, זו צרה של ישראל כולו.


מערך שיעור

על הלוח (או ברקע של חלון זום) כתוב: "אנחנו ואתם - כל ישראל ערבים זה לזה"

התחילו בשאלת טריגר: מה משמעות המשפט והאם התלמידים מרגישים שזה נוגע להם כאשר ישראלי או יהודי נמצאים בצרה במדינה אחרת?

ספרו לתלמידים את סיפור השיר ורקע היסטורי:

סיפורו של השיר "אנחנו ואתם" מתחיל ביהודי ששמו שבתי אלהשווילי. שמו של האיש מסגיר את מוצאו – גיאורגיה. אמנם בתקופה בה מדובר עוד נהוג היה לנקוב בשם גרוזיה, אבל אנחנו נשתמש במונח המקובל היום.

התקופה שבה מדובר היא שנות ה-60 המאוחרות של המאה שעברה. מסך הברזל* חוצץ בין הגוש הסובייטי ובין המערב. בברית המועצות* שולטת דיקטטורה* קומוניסטית* בהנהגת ליאוניד ברז'נייב.

יהדות בריה"מ מדוכאת. כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל נחשב לבגידה. העונש לכל ביטוי כזה הוא במקרה הטוב הגליה לסיביר.

ישראל ויהדות ארה"ב מנסות להרים קול בקריאה לאפשר ליהודי בריה"מ לעלות לישראל, אך בריה"מ מכחישה בתוקף שיש בעיה כזאת, שיש יהודים הרואים עצמם שייכים ללאום היהודי, שאינם רואים בבריה"מ את מולדתם ושמבקשים לעלות לישראל, ומכיוון שהם אינם מבקשים לעלות, כמובן שאינם מסורבים*.

הניסיון של ישראל ויהדות ארה"ב להעלות את סגירת שערי בריה"מ לסדר היום הבינלאומי נכשל, באין "אקדח מעשן" המאושש את הטענה הזאת. ולמרות ההתלהבות הלאומית של יהדות בריה"מ לאחר מלחמת ששת הימים, לא היה לכך הד בינלאומי.

שבתי אלהשווילי; יהודי דתי, ציוני, שפניותיו החוזרות ונשנות לאישור עליה לישראל נתקלו בסירוב, ארגן קבוצה של 18 ראשי משפחות יהודיות גיאורגיות, כולן מסורבות עליה. כינס אותם, והציע את תכניתו – להבריח למערב מכתב גלוי, בשמותיהם המפורשים, המתאר את סבלם ותובע לאפשר להם לעלות לישראל. כל המוזמנים הביעו את נכונותם למהלך, לא לפני ששבתי וידא שברור לכל אחד מהם איזה סיכון הוא לוקח, כולל סיכון עצם החיים.

המכתב ידוע כמכתב ח"י המשפחות.

ב-6 באוגוסט 1969 חתמו ה-18 על המכתב. באותם ימים, לא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לבריה"מ. שגרירות פינלנד ייצגה את האינטרסים הסובייטיים בישראל ושגרירות הולנד – את האינטרסים הישראליים במוסקבה.

תוך נטילת סיכון של ממש, הצליח אלהשווילי להערים על השמירה של שירותי הביטחון הסובייטים סביב שגרירות הולנד, לחדור אליה, לגשת אישית לשגריר הולנד במוסקבה ולהגיש לידיו את המכתב, בבקשה שידאג להעבירו ליוסף תקוע, שגריר ישראל באו"ם ולממשלת ישראל. המכתב מוען לוועדה לזכויות האדם של האו"ם.


הראו קטע וידאו מרגש של משה בראל (2 דקות):



קטעים נבחרים מהמכתב:


"אנו, 18 משפחות יהודיות דתיות מגרוזיה, מבקשות מכם לעזור לנו לצאת לישראל. כל אחד מאתנו הוזמן על-ידי קרוב משפחה בישראל. כל אחד מאתנו קיבל במוסדות הסובייטים המוסמכים את הטפסים הנחוצים ומילא אותם.
לכל אחד מאתנו ניתנו הבטחות בעל פה, כי לא יניחו מכשולים בדרך ליציאתו. כל אחד מאתנו הממתין יום אחר יום לקבלת היתר היציאה, מכר את רכושו והשתחרר ממקום עבודתו. אולם עברו כבר חודשים רבים, ואצל רבים – שנים, ואילו ליציאה עדיין לא ניתן היתר. שלחנו מאות מכתבים ומברקים – הם נעלמו כדמעות בחולות המדבר. אל אוזנינו מגיעים דברי סירוב קצרים בעל פה, אך אין אנו רואים תשובות בכתב, איש אינו מסביר לנו דבר, גורלנו אינו מטריד איש. אולם אנו מחכים, משום שאנו מאמינים".
"…תפילותינו קשורות לישראל, כמו שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני' ". וכאן המכתב מפרט באריכות את תולדות הקשר העמוק בין העם היהודי לארץ ישראל.
"הנבואה נתקיימה – ישראל קם מתוך האֵפֶר. ואנו לא שכחנו את ירושלים וידינו נחוצות לה. שמונה עשרה משפחות אנו, החותמים על המכתב. אולם יטעה מי שיחשוב כי רק 18 אנו.

המכתב מסתיים בפניה לאו"ם:


"על ארגון האומות המאוחדות הטילה ההיסטוריה שליחות גדולה – לחשוב על בני האדם ולעזור להם. משום כך אנו דורשים, כי הוועדה לזכויות האדם של האו"ם תנקוט כל אמצעי שבידה, ותוך הזמן הקצר ביותר תשיג אצל ממשלת ברית המועצות היתר ליציאתנו. אין להבין כיצד אפשר בשלהי המאה העשרים למנוע מאנשים לחיות במקום שבו הם רוצים לחיות.
אנחנו נחכה חודשים ושנים, ואם יידרש – כל חיינו, אך לא נחזור בנו מאמונתנו ומתקוותנו. אנחנו מאמינים: תפילותינו הגיעו אל האלוהים.
אנחנו יודעים: קריאותינו יגיעו אל בני האדם. שכן אין אנו דורשים הרבה; רק שיניחו לנו לצאת לארץ אבותינו".


תמונות להורדה לחצו כאן


המכתב הגיעה ליעדו. ראש הממשלה גולדה מאיר החליטה לעכב את פרסומו עד לימי כינוס הוועדה לזכויות האדם של האו"ם, כדי למקסם את האפקט של פרסומו. ב-10 בנובמבר 1969, יותר משלושה חודשים לאחר שיגור המכתב, במקביל לכינוס הוועדה לזכויות האדם, עלתה גולדה מאיר על במת הכנסת, ובנאום דרמטי, ששודר בשידור חי ברדיו ובטלוויזיה וסוקר בהרחבה בעולם, קראה מעל הדוכן את המכתב במלואו. במקביל, הגיש שגריר ישראל באו"ם את המכתב למזכיר האו"ם.

שמעתי לא מכבר בראיון רדיו את משה בר-אל, בנו של שבתי אלהשווילי, מספר כיצד פתח בבוקר את הטרנזיסטור על "קול ישראל לגולה", ונדהם לשמוע על פרסום המכתב. מיד הוא עבר להאזין ל-BBC וגם שם דיברו על המכתב. הוא עבר מתחנה לתחנה, והבין איזו תהודה עולמית אדירה היה למכתב.


המסר של המכתב, היה אמירה של יהדות בריה"מ, שהזהות הלאומית שלה אינה סובייטית אלא יהודית, שארצה היא ארץ ישראל, שמדינתה היא מדינת ישראל; מסר של שותפות גורל יהודית. המסר הזה עורר התרגשות רבה בישראל.

כמענה למכתב ח"י המשפחות, כתב הפזמונאי יורם טהרלב את השיר "אנחנו ואתם", שאותו הלחין יאיר רוזנבלום ושרה להקת הנח"ל. השיר מבטא את שותפות הגורל בין מדינת ישראל ליהדות בריה"מ. הוא מזכיר את דיכוי יהדות בריה"מ, אך המדוכאים אינם רק בני עמנו שכעת נמצאים תחת השלטון הסובייטי, אלא "אנחנו ואתם", כי כל ישראל ערבים זה בזה, וכאשר שבט אחד בעם ישראל נמצא בצרה, זו צרה של ישראל כולו. הוא מזכיר את היהודים שבליל שמחת תורה מילאו את בתי הכנסת כביטוי אהדה לישראל. הוא מזכיר את היהודים שגורשו לסיביר, הוא מזכיר את הנטבחים בבאבי יאר, הוא מציין בשמם את יולי דניאל, הסופר היהודי מתנגד המשטר שהוגלה לגולאג בסיביר ואת הסופר מתנגד המשטר סיניאבסקי שהוגלה אף הוא (אגב, הוא לא היה יהודי, ויתכן שטהרלב הכניס את שמו לשיר בטעות). ועל כל אלה כתב טהרלב, שמי שחווה את החוויות הללו, לא הייתם "אתם", אלא "אנחנו ואתם". אך גם מי שבנה את ישראל, אלה "אנחנו ואתם". "אנחנו ואתם" ננצור את התקווה ונאבק יחדיו ונזעק עמכם: שלח את עמי!

ללהקה היה משפט מקדים לשיר – ציטוט המשפט "שלח את עמי" מתוך מכתב של שש משפחות מריגה, אחד מגל המכתבים שבעקבות מכתב ח"י המשפחות.

מתוך הבלוג של אורי הייטנר

צפו והאזינו לשיר עם המילים ולאחר מכן דונו על משמעותם


אנחנו ואתם


מילים: יורם טהרלב

לחן: יאיר רוזנבלום



הן עוד יפציע הכוכב

ועוד נראנו אור באור

אנחנו ואתם

לכן ננצור את התקווה

מאב לבן מדור לדור

אנחנו ואתם

אנחנו ואתם.

מי בליל שמחת תורה

הרעיד את כל בתי העיר

אנחנו ואתם

ומי בנה את ישראל

ומי הפריח את סיביר

אנחנו ואתם

אנחנו ואתם.

ואיך נשכח את באבי יאר *

ואת צחוקם המהדהד

אנחנו ואתם

ומי הזעיק את העולם

ולא שמע אפילו הד?

אנחנו ואתם

אנחנו ואתם

ומיהו יולי דניאל*

ומי סיניאבסקי* הבוגד?

אנחנו ואתם

ומי שומר ומי זוכר

ומי יהיה להם לעד

אנחנו ואתם

אנחנו ואתם

הן עוד יפציע הכוכב

ועוד נזכה בו לחזות

אנחנו ואתם

לכן ננצור את התקווה

ולא תופר הברית הזאת

נצעק עימכם בלי לדעת אל מי:

שלח את עמי! שלח את עמי!

אנחנו ואתם

אנחנו ואתם

שאלות שאפשר לשאול את התלמידים:

מדוע לדעתכם במאבק למען יהודי בריה"מ כיכבה הסיסמה: שלח את עמי (מאיפה הגיעה הסיסמה ומדוע היא מתאימה לנושא הזה)?

מדוע לדעתכם העם היהודי שם דגש כל כך גדול על ערבות הדדית?



* באבי יאר: גיא באוקראינה שבו רצחו הנאצים בין כ 150,000 איש ומתוכם כ-50,000 יהודים

* סיניאבסקי ודניאל הנזכרים בשיר הם יהודים שבשל מאבקם לעליה נשלחו למאסרים כבדים, והוקעו כבוגדים.



הכינה וערכה: ענת זלמנסון קוזניצוב