ט' באב - צִיוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי – געגועים, זהות, וחובת שחרור אסירי ציון

ENGLISH

השיעור יוצר קשר היסטורי ורוחני בין שלוש תקופות ודמויות מפתח:

1. יהודה הלוי ויהדות ספרד

2. אסירי ציון מברית המועצות

3. חטופי 7 באוקטובר

הוא מתאים לשיעור באורך 60–90 דקות (או 2 שיעורים), ומותאם לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.

🕯 מערך שיעור:

"ציון, הלא תשאלי" – בין שירה עתיקה למאבק עכשווי

🎯 מטרות השיעור:

• להעמיק בהבנת השיר "ציון, הלא תשאלי" מאת יהודה הלוי.

• לזהות את חוט הזהות היהודית לאורך ההיסטוריה: כמיהה, גלות, מאבק לחירות.

• לחבר בין געגוע פיוטי לבין חוב מוסרי־אזרחי לשחרור אסירים וחטופים.

• לעורר תחושת אחריות כלפי אסירי ציון בעבר ובהווה.

  
  

🧩 מבנה השיעור:

🔹 חלק 1: פתיחה – מהי ציון בשבילך? (10 דק’)

• שאלה לתלמידים (כתיבה קצרה או שיח פתוח):

  "מה עולה לך בראש כשאת/ה שומע/ת את המילה 'ציון'?"

• האזנה לשיר המולחן (גרסה קצרה "ציון הלא תשאלי - רוחמה רז" או  גרסה ארוכה - ציון הלא תשאלי מחווה לנורית הירש  

• הצגת השורה הראשונה:

  "צִיוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ?"מי שואל את מי? למה יש כאן כאב?

  
  

🔹 חלק 2: ניתוח השיר – בין שמיים לארץ (20–25 דק’)

• קריאת קטעים נבחרים מהשיר

• חלוקה לפי שלבים:

  1. תחושת בגידה – ציון שותקת, הדובר כואב

  2. ציון של מעלה – קדושה, אור, ייחוד

  3. ציון של מטה – חורבן, מוות, שבר

  4. שיבה לתקווה – חידוש האמונה, התקווה לשוב

     
     

📍דיון:

• מה הסיבה לכך שהדובר מרגיש בגידה מצד ציון?

• איך משתנה תחושת האהבה שלו במהלך השיר?

• מה בין ציון של מעלה (רוחנית) לציון של מטה (היסטורית)?

  
  

🔹 חלק 3: שלוש תקופות – שלושה אסירי ציון (20 דק’)

1. יהודה הלוי (ספרד, המאה ה־12)

• משורר, פילוסוף ורופא. עוזב את ספרד כדי להגיע לציון.

• השיר נכתב כשהיה עדיין בגלות, ומביע את עומק הכמיהה.

• 
  

2. אסירי ציון בבריה"מ (המאה ה־20)

• הגדרה: יהודים שנכלאו על זהותם או רצונם לעלות לישראל.

• משפטים בולטים:

  "החלום על ציון הפך לכלוב – אבל הכלוב היה מלא תקווה."

• 
  

3. החטופים בעזה (המאה ה־21)

• אירועי 7 באוקטובר: אזרחים וחיילים נחטפו, חלקם עדיין בשבי.

• קריאות ברחבי הארץ: "ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך?" חזרו כמחאה ציבורית.

• 
  

📍דיון:

• מה משותף לשלושת הסיפורים?

• למה חשוב לזכור גם את העבר וגם את ההווה כשמדברים על "אסירי ציון"?

• האם כמיהה למולדת היא רק עניין דתי?

🔹 חלק 4: דיון אזרחי וערכי (15–20 דק’)

שאלות לדיון פתוח (בכיתה או בקבוצות):

מדוע יש לנו חובה מוסרית לשחרר את האסירים והשבויים שלנו?

וזה מאפשר להוביל לדיון עשיר עם התלמידים סביב נימוקים אפשריים כמו:

✡️ תשובות אפשריות – נימוקים לדיון:

1. מסורת יהודית עתיקה –פדיון שבויים נחשב "מצווה גדולה" (רמב"ם: גדולה מצוות פדיון שבויים מכל מצוות הצדקה).

   כי כל ישראל ערבים זה בזה.

2. ערבות הדדית לאומית –עם לא יכול להרשות לעצמו לשכוח את בניו. זו אחריות קולקטיבית שמעידה על חוזק מוסרי וחברתי.

3. מוסר הומניסטי בסיסי –גם בלי קשר לדת או לאום – זהו ערך אנושי: לא מפקירים פצוע, שבוי או נעדר.

4. חיזוק הזהות והחוסן החברתי –כשאנחנו נלחמים על השבויים שלנו, אנחנו מחזקים גם את האמון בין אזרחים למדינה.

5. לקח מההיסטוריה –יהודים בגלויות שונות הושארו לבד. אחת ממסקנות הציונות היא: שלא יישאר עוד יהודי בלי מי שידאג לו.

6. סמל לעולם –אם נוותר עליהם – מה זה אומר לעולם על ערכינו? ואיזה מסר נשלח לדורות הבאים?

שאלה המשך:

האם יש גבול למחיר שאנחנו מוכנים לשלם על פדיון שבויים? ואם כן – איפה הוא עובר?

• 
  

🔹 חלק 5: סיכום יצירתי / פעילות הערכה

בחרו אחת מהפעילויות:

1. ✍️ כתיבה יצירתית – מכתב אישי מהיום אל יהודה הלוי, שרואה את ישראל המודרנית:

   "ציון שואלת לשלום אסירייך – אבל גם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו..."

2. 🎨 כרזה או פוסטר – עם ציטוט מהשיר, דמות אסיר ציון והמסר לתלמידי דור ההמשך.

3. 🎭 הצגה קצרה – שיחה מדומיינת בין יהודה הלוי, אסיר ציון מבריה"מ ובן משפחה של חטוף מ־2023.

   
   

✡️ מסר חינוכי לסיום:

יהודה הלוי לא הכיר את ברית המועצות, ולא שמע על עוטף עזה. אבל הוא ידע מה זה געגוע, אהבה, ובדידות של אסיר שלא שוכחים אותו.השיר שלו קורא לנו – כתלמידים, כאזרחים וכיהודים – לשאול, לדאוג, לזכור, ולפעול.כי כל דור מחדש צריך לשאול את ציון, ולשאול בשם ציון:הֲלוֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ?

•