השיעור עוסק בצורך במדינה יהודית כמקום מקלט לעם היהודי לאחר שנים של רדיפות ודיכוי. דרך ביקורה ההיסטורי של גולדה מאיר במוסקבה בשנת 1948, נחשפים התלמידים לעוצמת הקשר בין יהודי ברה"מ לישראל שזה עתה קמה, ולמשמעותה של המדינה כבית לאומי המסוגל להעניק תקווה, זהות וביטחון ליהודים בכל מקום בעולם.

קבוצת רבנים יצאה לברית המועצות בשנת 1965 כדי לברר בעצמם האם הטענות הסובייטיות אכן נכונות. המסע שלהם גילה את מה שהתעמולה ביקשה להסתיר.

בשיעור זה התלמידים יבחרו משימה יצירתית לבצע סביב תצלומים של יהודים חוגגים חגים יהודים בבריה"מ: כתיבת מונולוג, שיר או סיפור.

מה ההבדל בין גבורה לטרור? האם אזרחים מן השורה יכולים באמת לשנות את מהלך ההיסטוריה? ומה מחבר יהודים ברחבי העולם למדינת ישראל? שיעור זה, המבוסס על הסרט התיעודי "מבצע חתונה", מזמין את התלמידים להתמודד עם שאלות אלה דרך סיפור אמיתי של ניסיון בריחה של יהודי ברית המועצות בשנת 1970. מעבר לעלילה הדרמטית, השיעור מתמקד באומץ אזרחי, במורכבות מוסרית ובכוחו של היחיד לפעול בתוך משטר מדכא. התלמידים בוחנים כיצד קבוצה קטנה של אזרחים הציתה שינוי עולמי - ומתווכחים כיצד ההיסטוריה מגדירה את מ

בפעילות זו התלמידים גם ילמדו על גיבורים יהודים מאחורי מסך הברזל, גם על פעילים בעולם החופשי שבזכותם יצאו מיליוני יהודים, וגם התלמידים יזכו לה

המלצה לשיעורים על חוק השבות, ביחידת לימוד מוכנה שכתבה אסנת סברון - הפיקוח על הוראת אזרחות. בנוסף ליחידת לימוד, צפו בסרטון אנימציה קצר המסבי

שיעור שבו סטטיסטיקה פוגשת היסטוריה ואזרחות: התלמידים חוקרים כיצד מדיניות הוויזות של ברית-המועצות הגבילה את יציאת היהודים, ומגלים דרך מספרים פשוטים את הפער בין התעמולה הרשמית למציאות. במסגרת השיעור הם מנתחים את תיקון ג’קסון–ואניק ובוחנים נתונים אמיתיים כדי להבין מה משמעותה של “רשות לעזוב את גן-העדן”.

כחול ולבן הוא פזמון עברי פטריוטי, שבשנות ה-70 היה לְהמנון של יהדות ברית המועצות בכלל ואסירי ציון בפרט, וזכה לפופולריות גם בישראל. השיר מבטא

בימי הבידוד והסגר ולקראת חג הפסח המתקרב מספר השר לשעבר נתן שרנסקי בהרצאה מקוונת מיוחדת על ליל הסדר בצינוק ועל החיבור המתמשך לעם ישראל גם בכל

בסוף השיעור יוכלו התלמידים: 1. להגדיר את תפקידה/השפעתה/חשיבותה של מדינת ישראל הצעירה ליהודים ברחבי העולם. 2. להבין מדוע היו אסירי ציון ומה

שיעור בין־תחומי המשלב ספרות, היסטוריה, אזרחות וערכים, סביב השיר "ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך" מאת ר’ יהודה הלוי. דרך ניתוח השיר נבחן את חוויית הגלות ואת הכמיהה לציון כפי שבאה לידי ביטוי בשלוש תקופות היסטוריות שונות: יהדות ספרד בימי הביניים, אסירי ציון מברית המועצות, וחטופי התקופה העכשווית.