מבוא
בפעילות זו התלמידים גם ילמדו על גיבורים יהודים מאחורי מסך הברזל, גם על פעילים בעולם החופשי שבזכותם יצאו מיליוני יהודים, וגם התלמידים יזכו להשתמש כל אחד בכישרון שלו.
בפעילות תלמידים ידמיינו שהם עצמם פעילים בישראל למען יהודי בריה"מ בשנות ה-70 או ה-80 של המאה ה-20.
כל קבוצה של 2-4 תלמידים יקבלו מידע על מסורב עליה שונה ותגבש תכנית כיצד להביא את תשומת הלב הציבורית אל אותו אדם באמצעות דרכים שונות: כתיבת שיר, ריקוד, נאום הכנת פוסטר/קולאג', או נאום.
חומרים
למבוא:
ניתן לצפות/להדפיס בביוגרפיות ובצילומים של מחאות כאן (כולל קטעי וידאו, ותמונות)
לפעילות:
לחצו כאן לצפות/להדפיס ביוגרפיות נבחרות עם חומרים ויזאולים וקישורים
מומלץ להכין מראש חומרי יצירה.
מטרות למידה
דרך סיפור האישי והייחודי של מסורבי עליה ואסירי ציון, התלמידים יבינו לעומק את מאבק היהודים בבריה"מ ליציאה חופשית ועל ההקרבה הגדולה שחלקם עשו רק כדיי להיות בישראל.
בו זמנית התלמידים ייחשפו לפעיליות של פעילים בישראל ובעולם החופשי ויחשבו בצורה יצירתית על מחאות והפגנות ללא אלימות שמעוררת עניין בתקשורת.
רקע היסטורי
המאבק למען יציאה חופשית של יהודים מבריה"מ בלט במיוחד במקוריות ובשיווק מבריק, שקיבל כותרות במדיה ללא אלימות (לייתר דיוק - כמעט ללא אלימות. מתוך עשרות ארגונים בכל העולם רק ארגון אחד נהג באלימות, אך זה היה חריג והפוקע על ידי שאר הארגונים).
רבבות אנשים יצאו לרחובות ברחבי העולם, אבל איך ניתן לקבל תשומת לב נכונה?
להלן מספר דוגמאות למחאות יצירתיות: (ניתן לצפות בתמונות גם בלחיצה כאן
יצירת וענידת תכשיטים:
זה התחיל באנגליה והתפשט לכל העולם: צמיד או תליון עם מגן דויד ושם של אסיר/ת ציון- כל מי שהיה פעיל במאבק ענד אותם.
הרעיון המקורי הגיע מקבוצת ארגון נשים הנקראה "35" (ארגון נשים, בערך בנות 35) שהוקם בלונדון בהובלת המשרד הממשלתי הישראלי החשאי "נתיב", והגיע לשאר בריטניה וכמו כן לקנדה וארה"ב.
השקת התכשיט היתה אירוע תקשורתי סביב "ארוחת גולאג" עם השחקנית הידועה ברחבי העולם - אינגריד ברגמן. אינגריד ברגמן ענדה תליון ועליו כתוב בצד אחד Let My People Go שלח את עמי
ובצד השני Prisoner Of Conscience Sylva Zalmanson
סילווה זלמנסון - אסירת ציון (שנעצרה עם קבוצת חבריה בניסיון בריחה לישראל, וקיבלה עשר שנות מאסר בגולאג).
גם לאחר האירוע אינגרד ברגמן המשיכה לענוד את התלין וכך בכל מקום אליו הגיע נשאלה מה משמעות התליון ויכלה לספר על סילווה זלמנסון שכלואה בגולאג רק בגלל שרצתה להגיע לישראל.
פעולה נוספת שעוררה עניין רב בתקשורת היתה כאשר הגיע הבלט הרוסי "בולשוי" לניו יורק:
חברות הארגון 35 בניו יורק, קנו כרטיסים לשורה הראשונה לבלט, התלבשו והתאפרו כפיירו (הליצן העצוב) ובזמן ההפסקה של המופע, הסתובבו לקהל בשקט (סימובלי אז לכינוי "יהודי הדממה" שכוונתו היתה דווקא ליהודים במערב שדוממים לא עוזרים ליהודים בבריה"מ) וחלקו פליירים בהם מספרים על אסירי ציון.
למחרת בכל העיתונים היה כתוב על המחאה ולא על הבלט עצמו.
בבוסטון למשל, עשו צעדה בפסח עם דימויים ליציאת מצריים: בראש הצעדה היו לבושים כמשה ואהרון, וכולם לבושים עם מדי אסירים ושלטים: שלח את עמי!
* תמונה מארכיון מורי שפירא
בישראל הונפקו בולים, גלויות ואפילו על שטר כסף בשווי 10 ש"ח (אז 10,000 ש"ח) היתה תמונה של גולדה ומאחוריה הצילום האייקוני מ 1948 כאשר גולדה ביקרה במוסקבה וכ 50,000 יהודים רקדו איתו בראש השנה. על השטר כתוב שלח את עמי
דוגמאות לפוסטרים
שירים:
המנון קליט שהיו שרים בכל ההפגנות בכל העולם:
One, Two, Three Four
Open up the Iron Door
Five, Six, Seven, Eight
Let out people emigrate
בעברית נכתבו שירים כמו
אנחנו ואתם לחצו כאן כדי להאזין
הן עוד יפציע הכוכב
ועוד נזכה בו לחזות,
אנחנו ואתם
לכן ננצור את התקוה
ולא תופר הברית הזאת!
נזעק עמכם בלי לדעת אל מי,
שלח את עמי! שלח את עמי!
בָּלָלַיְקָה לחצו כאן להאזין
(שיר שהיה מיועד לבאירוויזיון 1984 לפני שישראל משכה את השתתפותה בתחרות אותה שנה)
בלב הלילה שמעתי קול,
זה קול אחי על נהרות בבל,
תפילה אילמת לא מנוחמת
אל ארץ ישראל.
מתוך האלם עלה קולו
לא סערה היתה בו ולא אש
רק בללייקה בדמי הלילה
וקול אדם לוחש:
בללייקה, בללייקה,
הו, שירי לי אם אשכחך ירושלים,
בללייקה, בללייקה
עוד ישמע שירי בארץ ישראל.
בללייקה, בללייקה
עוד ישמע שירי בארץ ישראל.
שלח את עמי לחצו כאן להאזין
אם עולמי הוא אצלך בית-כלא ואם כל כך שנוא אני הרחק הרחק מכאן יש לי בית פלא שלח אותי! שלח אותי! ושום מסך ברזל לא יעצרני והגחלת לא תדעך כי בכי הכותל שמה יקראני ו"באבי יאר" שוב לא אשכח.
תהליך
ספרו לתלמידים על מצבם של יהודי בריה"מ ועל איך סיכנו את החופש והחיים שלהם למען עלייה לישראל.
תנו לתלמידים דוגמאות לפעיליות מקוריות אשר עורר את עניין התקשורת ותשומת לב הציבור.
בקשו מהתלמידים לבחור באיזה תחום ירצו להשתתף:
ציור ⚈ ריקוד ⚈ שירה/נגינה ⚈ נאום ⚈ כתיבה ⚈יצירת תכשיט או בגד ⚈ אחר
כל קבוצה תקבל ביוגרפיה וחומרים ויזאולים/וידאו על מסורב עליה שונה, ויכינו ביחד מצגת מחאה של 2-4 דקות אותה יציגו בפני הכיתה.
המלצה לאופן החלוקה:
קבוצה א. רקדנים (אם יש) - הביוגרפיה של רקדן הבלט ואלרי פאנוב.
קבוצה ב. ציור וכתיבה - יכולים להכין פוסטר (עם סלוגן/סיסמה) ו/או קולאז'
קבוצה ג. שירה/נגינה/ריקוד - להמציא שיר קליט להפגנות
קבוצה ד. כתיבה+נאום -לכתוב ולנאום על מסורב עליה
קבוצה ה. ליצור תכשיט או בגד עם כיתוב על אסיר ציון
קבוצה ו. כתבו כתבה עיתנואית על אסיר/ת ציון או מסורב/ת עלייה
נשמח אם תשתפו אותנו בתוצאות התלמידים!
ניתן לפרסם בסוף הדף תגובה או לשלוח לנו הודעה פרטית
* אישיות המופיעים בביוגרפיות: אסיר ציון יוסף ביגון, אסירת ציון רות אלכנסרוביץ', מכתב ח"י המשפחות, משפחת פורמן מסורבי עליה, אסיר ציון ואלרי פאנוב, מסורב עלייה פליקס קנדל, מסורבת עלייה מרינה טיומקין, מבצע חתונה - ניסיון חטיפת המטוס הריק: מארק דימשיץ, אדוארד קוזניצוב, סילווה זלמנסון, וולף זלמנסון, ישראל זלמנסון, בוריס פנסון, אריה חנוך, יוסף מנדלביץ, אלכסיי מורז'נקו, אנטולי אלטמן, יורי פיודרוב, מנדל בודניה
כתבה והכינה: ענת זלמנסון קוזניצוב
Comments