בללייקה - השיר ומשמעותו

עודכן ב: יול 8

#חטיבת-ביניים #תיכון #אונליין #פסח #יוםירושלים #שירה #מוסיקה #יהדות_ותורה


מבוא

השיר בללייקה נכתב ב 1985 על ידי המשורר הידוע יורם טהרלב על יהדות בריה"מ מאחורי מסך הברזל*. השיר התפרסם מאוד בארץ והופיע למשך 12 שבועות במצעד הפזמונים של רשת ג'.

מתוך אתרו של יורם טהרלב:
"שילבתי בשיר את המוטיבים הבולטים ביותר בתנ"ך המתארים את הגלות, הפסוקים המובאים בפרק קל"ז בתהילים: על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון, על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו, כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה. שירו לנו משיר ציון. איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר? אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני וכו'. מתוך הפרק הזה הבאתי גם את "נהרות בבל" וגם את "אם אשכחך ירושלים".

מטרות למידה

דרך השיר אנו לומדים הן על כמיהתם של יהודי בריה"מ להיות בישראל והן על כמיהתם על תושבי ישראל שיהודי בריה"מ יהיו חופשיים להגיע גם הם. בחיבור של העבר של עמנו כבני יהודה גולים בבבל ועד לעבר הקרוב אלינו, של יהודים בבריה"מ. סגנון השיר מחבר בין ישראלי לבין עממי רוסי.


מערך שיעור


הסבירו לתלמידים מה פירוש המילה בללייקה: בללייקה היא כלי מיתר מסורתי במרכז אסיה ובפרט ברוסיה. רפרטואר הדורש טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי, ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה.


תמונה מתוך ויקיפדיה


תנו לתלמידים להאזין לקטע בללייקה



ספרו לתלמידים איך ומדוע נכתב השיר ועל הצלחתו בארץ.

הראו את השיר בללייקה בביצועה של אילנית תוך כדי שהם קוראים את מילותיו

לחצו כאן להדפסת מילות השיר


בלב הלילה שמעתי קול

זה קול אחי על נהרות בבל

תפילה אילמת

לא מנוחמת

אל ארץ ישראל.

מתוך האלם עלה קולו

לא סערה היתה בו ולא אש

רק בללייקה

בדמי הלילה

וקול אדם לוחש:

בללייקה בללייקה

הו שירי לי "אם אשכחך ירושלים"

בללייקה בללייקה

עוד יישמע שירי בארץ ישראל.

בללייקה בללייקה

עוד יישמע שירי בארץ ישראל.

בלב הלילה לחשתי לו:

"את תפילתך שמעתי מן הבכי,

אני שומעת

אני יודעת -

אחי אתה, אחי".

בללייקה בללייקה...

בלב הלילה עודו נוגן

אבל עם בוקר ייאלם קולו

אז אקחנו

ואשאנו

אל העולם כולו:

בללייקה בללייקה...


  • מהם המקורות מן התנ"ך המופיעים בשיר?

קראו את הקטע בתהילים ממנו לקח טהרלב השראה


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.

ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.

ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר-- וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:

שִׁירוּ לָנוּ, מִשִּׁיר צִיּוֹן.

ד אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה: עַל, אַדְמַת נֵכָר.

ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:

אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ז זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:


  • הסבירו את משמעות השיר בתהילים (מתוך ויקיפדיה):

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורתיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן[1]), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).




ליקטה וערכה: ענת זלמנסון-קוזניצוב



* מסך הברזל הינו מונח מטפורי שטבע וינסטון צ'רצ'יל ב-5 במרץ 1946 בנאום שנשא בפולטון שבמיזורי. הכוונה היא לקו הגבול האידאולוגי אשר חילק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית.