top of page
  • תמונת הסופר/תענת זלמנסון קוזניצוב

צרו ערך בויקיפדיה



רקע

בעולם של היום כולם פונים לויקיפדיה בתור אסמתכא לעבודות היסטוריות. אך למעשה ערכים בויקיפדיה נכתבים על ידי אנשים רבים, וגם אתם יכולים להוסיף ערכים או לתקן טעויות. בויקיפדיה יש גם משגיחים אשר יכולים לאשר או לא לאשר את ההצעות שלכם.

הרבה אישיות ואפילו מקרים חשובים בהיסטוריה לא נמצאים בויקיפדיה.

כתיבת ערך בוויקדפיה היא לא דבר פשוט, אבל אם תוסיפו ערך לויקיפדיה, אתם תשאירו חתיכת היסטוריה בחיים. בלעדכם אולי זה היה נשכח...

שיעור הזה נלמד אתכם איך לכתוב ערך לויקיפדיה (אפשר לחלק פרקים לכל קבוצת תלמידים) ואיך באופן

טכני לכניס את הערך לויקיפדיה.


מטרות למידה

בסוף הפעילות התלמידים ירוויחו תחושת חשיבות - הפעולה הזאת באמת מוסיפה למידע שיש אונליין. הם לומדים איך להוסיף ערכים בוויקיפדיה, שזה גם מחדד את המחשבה הביקורתית עם ההבנה שוויקיפדיה זה עדיין לא מקור שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות.

ובנוסף דרך כתיבת הערך, ילמדו לחקור בהרחבה על נושאים חשובים.


תהליך

חלקו את התלמידים לקבוצות של כותבים או אנשים שאוהבים מחשב ודברים טכנים. אפשר לעשות גם וגם.

בשלב הראשון בחרו נושא או אישיות להוסיף לוויקדפיה (אפשר לבחור מהרשימה למטה)

בשלב השני למדו על הדמות או על האירוע

בשלב שלישי הקצו שיעורי בית לכל תלמיד משימת לכתוב על פרק אחר בערך. אפשר גם לשתף פעולה ולכתוב פרקים מסובכים ביחד.

שימו לב - יש לכתוב בסגנון אובייקטיבי ללא רגשות.


לאחר אישרו המורה על הנוסח, יש להכניס את הערך לוויקיפדיה. לחצו כאן להוראות צעד-אחר-צעד,


מוויקפדיה ייקח אולי כמה ימים להגיב, לאשר או לא לאשר.

אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לתמיכה -וגם אם לא צריך תמיכה- שלחו לנו את הקישור לערך שלכם בוויקדפיה וספרו לנו על התהליך שלכם.


חומרים

הנה מספר אנשים ואירועים חשובים כשכרגע לא מופיעים בוויקיפדיה: (ספרו לנו אם אתם בוחרים לעבוד על אחד מהם, כדי שנוריד מהרשימה ולא יהיו כפיליות):


  • הצעה: כתבו על שלושת וועידת בריסל - קשה לתפוס שאחד האירועים החשובים בשחרור יהודי בריה"מ אשר כלל 800-2000 נציגים מכל העולם ונערך במשך שלוש שנים ברציפיות - איך זה לא מופיע בערך בוויקיפדיה?

"כלי התקשורת בארץ ובחוץ לארץ כיסוה מכל צדדיה והעניקו לה תהודה גדולה בעולם – מובטחני שעד שערי הקרמלין הגיעו הדיה. אכן, ניתן לומר במלוא הפה ואפילו בגאווה יתירה, שהייתה זו ועידה מוצלחת מאוד, מכל הבחינות – היא עמדה, כבעבר, בסימן הקריאה "שלח את עמי", שנשמעה הפעם ביתר עוצמה וכוח, כשהיא נשענת גם על הרבה ידידים של העם היהודי ושל ישראל מקרב הנציגים השונים של העולם הנוצרי, החופשי. הם הגיעו "לוועידת ירושלים" במספרים ניכרים, כדי להביע סולידריות והזדהות עם העם היהודי בעניים, סבלם ובמצוקתם של יהודי ברית-המועצות ועם רצונו העז של חלק גדול מהם לעלות לישראל ולהתאחד בה עם משפחותיהם." יהודה לפידוץ


מידע מפורט על שלושת וועידות בריסל.


  • הצעה: כתבו על "פרשת שנאו" – הפרשה שנשכחה

ב-28 בספטמבר 1973 תקפו שני מחבלים פלסטינים רכבת נוסעים שהייתה בדרכה מברטיסלבה לווינה; בנוסעים היו יהודים מרוסיה, בדרכם לישראל. המחבלים תפסו חמישה מהיהודים וכן קצין מכס אוסטרי ואיימו להרוג את בני הערובה, אלא אם אוסטריה תעצור את הגירת היהודים מרוסיה ותסגור את מחנה המעבר של הסוכנות היהודית בארמון שנאו. למרות "שפרשת שנאו" הייתה ציון דרך ביחסן של מדינות מערב אירופה כלפי הטרור, היא נשכחה מהר מאוד. ארבעה ימים לאחר שובה של גולדה מאיר מווינה, פרצה מלחמת יום הכיפורים וכל ההתעניינות של הציבור ושל הממשלה הופנו לעניינים אחרים. המשיכו לקרוא על הפרשה



שימו לב: מתוך החומרים אשר כתובים מנקודת מבט אישית, סננו לסיפור האובייקטיבי ומלאו את הפרקים הבאים:


שם הערך:

תקציר האירוע במשפט או פסקה קצרה.

רקע: (למה נוצרה הוועידה, של מי היה הרעיון, מי יצר?. האם היתה הנתנגדות?

מאורעי האירוע עצמו: תאריך, איפה התקיים, כמה אנשים הגיעו, מי האנשים שהגיעו? מה קרה באירוע?


תוצאות האירוע: איך האירוע השפיע על מצב יהדות בריה"מ? כתבות בעיתונים? מודעות? איך העולם התייחס לוועידה?


קישורים חיצוניים: הוסיפו קישור לסיפור אונליין על הווידעות (כפי אלה שקראתם מעל), כתבות קטעי וידאו וכל מה שתוכלו למצוא בנושא.


 


כתבה והכינה: ענת זלמנסון-קוזניצוב

bottom of page