.jpg)
.jpg)
מבוא
שיעור המעודד חשיבה ביקורתית ועצמאית לתלמידים. בשיעור הזה תוכלו להשתמש במצגת מוכנה הכוללת ארכיוני וידאו נדירים, כדי להראות איך המדיה הסובייטית הציגה יהודים ואת בעיית עזיבת היהודים מברית המועצות. (לפי הצהרת בכירים של הקג"ב: "לא היתה בעייה של הגירה, כי אף אחד לא רצה לעזוב), לעומת עובדות והוכחות חותכות למציאות אחרת, מציאות שבה מיליונים פחדו לבקש יציאה, ואלה שביקשו לרוב וסורבו.
מצורף למצגת, פירוט הסברים לכל דף במצגת המעורר דיון, כאשר השאלה המרכזית היא: איך נוכל לזהות ניסיון שטיפת מוח או "פייק ניוז" כאשר זה נושא שאנחנו לא מכירים? ואיך אפשר לזהות "פייק ניוז" גם היום?
חומרים
מטרות למידה
התלמידים יבינו את כוחה של התקשורת בהשפעת דעות של אזרחים וכמה קל זה לעוות את המציאות כדי להגיע לאמת אבסולטית אחת.
תוך הבנה שזה נעשה בבריה"מ, נלמד לזהות ניסיונות פייק ניוז היום.
מה לומדים מהשיעור? לומדים לפתח חשיבה עצמאית, לחקור ולא להאמין בצורה עיוורת למידע הראשוני שאנחנו מקבלים.
רקע היסטורי
ברית המועצות הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית), אבל המעצמה הזאת לא החזיקה מעמד והתפרקה ב 1991, רק אחרי 74 שנים של קיום.ברית המועצות הייתה מורכבת ממדינות שנכבשו על ידי רוסיה, ולכן כולם הוכרחו לדבר רוסית, מכיוון שהשלטון הכובש ניסה למחוק כל זהות שהיא לא רוסית קומוניסטית.בברית המועצות היו 3 מיליון יהודים, אבל המדיניות הייתה נגד דת, כל דת.המשטר הסובייטי אסר על קיום חיים יהודיים, אך מנגד מנע מהיהודים לצאת לישראל. בעיני ההנהגה הסובייטית - יציאת היהודים הייתה סמל לכישלון התעמולה שברית המועצות היא גן עדן עלי אדמות. לכן כל ביטוי ליהדות, לציונות, לאהדה לישראל או לשאיפה לעלות לישראל היה נחשב לבגידה. רבים נעצרו ללא פשע ממשי, ונשלחו למאסרבאשמת ריגול או בגידה. בנוסף ממשלת ברית המועצות התייחסה לאזרחים כאל רכוש המדינה, ואסור היה לצאת מגבולות המדינה ללא קבלת אישור מיוחד: לא לטיול ובטח לא על מנת לעזוב את בריה"מ.מי שביקש לצאת היה צריך לעבור דרך משרד הפנים, ולרוב לקבל סירוב. בברית המועצות האבטלה הייתה אסורה לפי החוק, מי שסומן כ"בוגד" (= מי שרוצה לעזוב הוא "בוגד") גם היה לרוב מפוטר מהעבודה ובכך הפך לעבריין.
במשך עשורים רבים, צורות אנטישמיות ארסיות של 'אנטי-ציונות' היו מרכזיות בתעמולת המלחמה הקרה של המדינות הקומוניסטיות. במהלך הקמפיין התפרסמו בברית המועצות מאות ספרים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים ואלפי מאמרים, כשמיליוני עותקים נכנסו להדפסה והפצה במדינה.
רבים תורגמו לשפות זרות - אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, ערבית, ורבים אחרים.
בשנת 1970 בלבד, ההשוואה בין גזענות ציונית לכאורה לבין נאציזם - רק אחד המספרים המרובים של הקמפיין - זכתה ל -96 אזכורים (Pinkus 1989:256).
הדמיית הציונות נמשכה בסרטים, הרצאות ושידורי רדיו. קריקטורות אנטי-ציוניות, רבות בעלות אופי אנטישמי מובהק, היו תכונה קבועה בפרסומים הסובייטים. מנהיגי ברית המועצות הצהירו בפני העולם בהזדמנויות מרובות שאיש לא עוזב כי איש אינו רוצה לעזוב את גן העדן.
אבל האמת שהממשלה לא איפשרה לאנשים לעזוב.
אי אפשר היה לטוס או לעזוב את ברית המועצות ללא אישור רשמי. רוב האנשים היו נשללים, אם אפילו היה להם האומץ לבקש היתר.
לפני 1970, רוב האנשים ב"עולם החופשי", לא ידעו מה קרה בתוך ברית המועצות.
הק.ג.ב. שלטו בכל אמצעי התקשורת.
תהליך
לחצו כאן כדי להוריד ולהציג את מצגת השקופיות הכוללת קטעי וידאו ותמונות, ועיינו בהמשך להצעות דיון על כל עמוד במצגת:
עמוד 1: כותרת
עמוד 2: רקע
עמוד 3: צפו בהצהרת חרושצ'וב בווידאו בדקה 9:45-10:27 (42 שניות) https://youtu.be/s_2Zhi-XT_0?t=585 צפו בדקה הראשונה בסרטון: https://youtu.be/cYlTkQvaSx0 לאחר הצפייה בשני הסרטונים, דונו: איך נוכל להבדיל בין אמת לשקר? אי אפשר בעצם להבחין, אבל צריך לדעת איך לבדוק עובדות ולדעת לא להאמין לכל דבר שאומרים לנו. לפעמים האמת היא לא אבסלוטית אבל המקרה הזה השקר הוא מוחלט וניתן להוכיח אותו ע"יי עובדות (בעמוד הבא)
צפו בעמודים 6 ו 7 ואז שאלו את התלמידים: למה לדעתכם הקג"ב משקר לגבי העובדות האלה? אפילו בראיון של בכיר קגב ב 2004 (בסרטון השני שכבר הוצג בעמוד 4), 13 שנים אחרי שבריה"מ התפרקה וכבר כולם יודעים את העובדות - למה לדעתכם הוא ממשיך לשקר?
עמוד8+9 קראו את מכתבו של אנדרופוב בתרגום לעברית, ודונו על ההבדלים בין איך בכירי קג"ב דיברו על יציאה של יהודים כאשר הם מדברים עם תקשורת בעולם החופשי, לעומת איך הם מדברים על הנושא בינם לבין עצמם.
עמודים 9-12 צפו בדוגמאות של קריקטורות אנטישמיות מ 1953-1972 ושאלו את התלמידים מה הם מבינים מכל קריקטורה. לאחר מכן דונו:
אם לא הייתם יהודים, והייתם רואים את התמונות האלה בבית ספר, בטלויזיה, בעיתון - האם היית מאמין לזה? האם ראיתם משהו בסגנון של הסובייטים במדיה של היום? איך לדעתכם אפשר לזהות "פייק ניוז"?
"פייק ניוז" או "ניוז"?
אם נותר זמן המשיכו עם המצגת ותנו לתלמידים לנסות לזהות ידיעות שקריות או אמיתיות מההיסטוריה:
סטלין אמר:
"האנשים שמצביעים לא מחליטים דבר. האנשים שסופרים את הקולות מחליטים הכל."
תשובה: ניוז!
מארי אנטואנט, מלכת צרפת האחרונה לפני המהפכה הצרפתית אמרה:
"אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות"
תשובה: פייק ניוז! אומנם זו האמרה הכי ידועה של מארי אנטואנט, אולם אמרה זו, כרבים מהסיפורים שסופרו עליה, התבררה כסילוף שנועד להכפשת שמה בידי המהפכנים של צרפת אשר תלו בה את האשמה למשבר הכלכלי הקשה, שהוביל למהפכה.
לנין (המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות) אמר:
"שקר שאומרים הרבה פעמים, הופך לאמת."
תשובה: כנראה שלא. מייחסים את המשפט הזה גם ללנין גם לגבלס. לא ברור אם אמרו או לא אמרו בכלל. אין הוכחה שאמרו (ז"א אין הקלטה או צילום).
פוסט שצבר תאוצה גדולה בפייסבוק ב 2015:
בפוסט, ששותף על-ידי גולשים בפייסבוק פעם אחר פעם, מופיעה תמונתו של פוטין הדומע כשלצדה מופיע טקסט מרגש: "ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, עם דמעות בעיניו כשהוא מספר במרכז היהודי במוסקבה על ילד קטן שלא היה לו מה לאכול ושכניו היהודים היו מזמינים אותו לאכול איתם ומספרים לו סיפורים מהתורה. והילד הקטן הוא ולדימיר פוטין שמצהיר באותה הזדמנות על אהבתו ליהודים."
תשובה: פייק ניוז. התמונה של פוטין בוכה נלקחה מהרגע זכיותו בנשיאות רוסיה. ולמרות שפוטין גדל בשכנות למשפחה יהודית ביחסים טובים, הוא לא למד את התלמוד, למעשה, פוטין מספר כי כאשר אב המשפחה החל להסביר לו על התלמוד, הוא "איבד עניין מיד". הוא אומנם מתאר את יחסו למשפחה היהודית באופן חיובי, אך תיאורו מתמצה בציון העובדה כי הוא "הסתדר היטב עם הזוג המבוגר ולעיתים קרובות שיחק בצד שלהם של הדירה", וכי הוריו "העריכו את הקרבה שלו לזוג המבוגר ואת חיבתם אליו". (בתקופת הקומוניזם משפחות היו מקבלות חדרים וחולקות את המטבח). הסיפור עם הפוסט של פוטין הוא סיפור קטן. אומנם הדמות המרכזית שמככבת בו היא אחד המנהיגים הבולטים בעולם, אבל אין פה חשיפה שיש לה השלכות והשפעות מרחיקות לכת על אנשים, עמים ומדינות. ובכל זאת, הוא מהווה דוגמה לדרך שבה נוצר פייק ניוז, מקבל חיים משלו, תופח ויוצר תהודה. מתוך גלובס
תחקיר,רעיון וכתיבה: ענת זלמנסון-קוזניצוב 2018