מצגת ודיון: איך לזהות FAKE NEWS היום דרך תקשורת סובייטית של פעם

English

_ מצגת ודיון_ איך לזהות _פייק ניוז_ דרך .

הורידו את • 17KB

מבוא

בשיעור הזה נלמד איך לחשוב בצורה עצמאית וביקורתית – ולא להאמין לכל מה שאומרים לנו בתקשורת.נשתמש במצגת הכוללת קטעי וידאו ותמונות מקוריות מתקופת ברית המועצות (בריה"מ), כדי לראות איך המדיה הסובייטית הציגה את היהודים ואת "בעיית ההגירה".

בזמן שבכירי הקג"ב טענו ש"לא הייתה בעיה של הגירה, כי אף אחד לא רצה לעזוב" – המציאות הייתה שונה לגמרי:מיליוני אנשים פחדו לבקש אישור יציאה, ואלה שניסו – כמעט תמיד קיבלו סירוב.

השאלה המרכזית שנשאל היא:👉 איך נזהה ניסיון לשטיפת מוח או פייק ניוז, במיוחד כשמדובר בנושא שאנחנו לא מכירים?ואיך נוכל לזהות פייק ניוז גם היום?

מצורף למצגת, פירוט הסברים לכל דף במצגת המעורר דיון.

חומרים נדרשים

• מצגת (כוללת קטעי וידאו ותמונות)

• מקרן/מסך

• חיבור לאינטרנט (לצפייה בסרטונים)

מטרות השיעור

• להבין איך התקשורת משפיעה על דעות של אזרחים.

• ללמוד איך אפשר לעוות את המציאות כדי להציג "אמת אחת".

• לפתח חשיבה עצמאית: לבדוק עובדות, לשאול שאלות, ולא להאמין לכל מידע שמקבלים.

• להשוות בין תעמולה סובייטית לפייק ניוז בעידן המודרני.

רקע קצר על ברית המועצות

ברית המועצות הייתה מעצמת-על (יחד עם ארה"ב) שהתפרקה בשנת 1991 אחרי 74 שנות קיום.היא כללה מדינות רבות שנכבשו על ידי רוסיה, והאזרחים חויבו לדבר רוסית ולאמץ זהות "קומוניסטית".

בבריה"מ חיו כ־3 מיליון יהודים, אך המשטר אסר על דת בכלל – ובמיוחד על חיים יהודיים וציוניים.אסור היה להראות אהדה לישראל, והמבקשים לעזוב נחשבו בוגדים.מי שביקש לצאת, פוטר מהעבודה והפך לעבריין, כי אבטלה נחשבה עבירה פלילית.

המשטר שלט בתקשורת, והציג את ברית המועצות כ"גן עדן עלי אדמות".כל מידע שסתר את התמונה הזאת – הושתק.

במשך עשורים רבים, צורות אנטישמיות ארסיות של 'אנטי-ציונות' היו מרכזיות בתעמולת המלחמה הקרה של המדינות הקומוניסטיות. במהלך הקמפיין התפרסמו בברית המועצות מאות ספרים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים ואלפי מאמרים, כשמיליוני עותקים נכנסו להדפסה והפצה במדינה.

רבים תורגמו לשפות זרות - אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, ערבית, ורבים אחרים.

בשנת 1970 בלבד, ההשוואה בין גזענות ציונית לכאורה לבין נאציזם - רק אחד המספרים המרובים של הקמפיין - זכתה ל -96 אזכורים (Pinkus 1989:256).

הדמיית הציונות נמשכה בסרטים, הרצאות ושידורי רדיו. קריקטורות אנטי-ציוניות, רבות בעלות אופי אנטישמי מובהק, היו תכונה קבועה בפרסומים הסובייטים. מנהיגי ברית המועצות הצהירו בפני העולם בהזדמנויות מרובות שאיש לא עוזב כי איש אינו רוצה לעזוב את גן העדן.

אבל האמת שהממשלה לא איפשרה לאנשים לעזוב.

אי אפשר היה לטוס או לעזוב את ברית המועצות ללא אישור רשמי. רוב האנשים היו נשללים, אם אפילו היה להם האומץ לבקש היתר.

לפני 1970, רוב האנשים ב"עולם החופשי", לא ידעו מה קרה בתוך ברית המועצות.

הק.ג.ב. שלטו בכל אמצעי התקשורת.

תהליך

לחצו כאן כדי להוריד ולהציג את מצגת השקופיות הכוללת קטעי וידאו ותמונות, ועיינו בהמשך להצעות דיון על כל עמוד במצגת:

• עמוד 1: כותרת

• עמוד 2: רקע

• עמוד 3: צפו בהצהרת חרושצ'וב בווידאו בדקה 9:45-10:27 (42 שניות) https://youtu.be/s_2Zhi-XT_0?t=585 צפו בדקה הראשונה בסרטון: https://youtu.be/cYlTkQvaSx0 לאחר הצפייה בשני הסרטונים, דונו:

• האם קרה לכם פעם ששמעתם סיפור שהתברר אחר כך כשקר? איך נוכל להבדיל בין אמת לשקר? אי אפשר בעצם להבחין, אבל צריך לדעת איך לבדוק עובדות ולדעת לא להאמין לכל דבר שאומרים לנו. לפעמים האמת היא לא אבסלוטית אבל המקרה הזה השקר הוא מוחלט וניתן להוכיח אותו ע"יי עובדות (בעמוד הבא)

• צפו בעמודים 6 ו 7 ואז שאלו את התלמידים: למה לדעתכם הקג"ב משקר לגבי העובדות האלה? אפילו בראיון של בכיר קגב ב 2004 (בסרטון השני שכבר הוצג בעמוד 4), 13 שנים אחרי שבריה"מ התפרקה וכבר כולם יודעים את העובדות - למה לדעתכם הוא ממשיך לשקר?

• עמוד8+9 קראו את מכתבו של אנדרופוב בתרגום לעברית, ודונו על ההבדלים בין איך בכירי קג"ב דיברו על יציאה של יהודים כאשר הם מדברים עם תקשורת בעולם החופשי, לעומת איך הם מדברים על הנושא בינם לבין עצמם.

• עמודים 9-12 צפו בדוגמאות של קריקטורות אנטישמיות מ 1953-1972 ושאלו את התלמידים מה הם מבינים מכל קריקטורה. לאחר מכן דונו:
  

• אם לא הייתם יהודים, והייתם רואים את התמונות האלה בבית ספר, בטלויזיה, בעיתון - האם היית מאמין לזה? האם ראיתם משהו בסגנון של הסובייטים במדיה של היום? איך לדעתכם אפשר לזהות "פייק ניוז"?
  

"פייק ניוז" או "ניוז"?

אם נותר זמן המשיכו עם המצגת ותנו לתלמידים לנסות לזהות ידיעות שקריות או אמיתיות מההיסטוריה:

סטלין אמר:

"האנשים שמצביעים לא מחליטים דבר. האנשים שסופרים את הקולות מחליטים הכל."

תשובה: ניוז!

מארי אנטואנט, מלכת צרפת האחרונה לפני המהפכה הצרפתית אמרה:

"אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות"

תשובה: פייק ניוז! אומנם זו האמרה הכי ידועה של מארי אנטואנט, אולם אמרה זו, כרבים מהסיפורים שסופרו עליה, התבררה כסילוף שנועד להכפשת שמה בידי המהפכנים של צרפת אשר תלו בה את האשמה למשבר הכלכלי הקשה, שהוביל למהפכה.

לנין (המהפכן הרוסי שהנהיג את המהפכה הקומוניסטית ברוסיה וייסד את ברית המועצות) אמר:

"שקר שאומרים הרבה פעמים, הופך לאמת."

תשובה: כנראה שלא. מייחסים את המשפט הזה גם ללנין גם לגבלס. לא ברור אם אמרו או לא אמרו בכלל. אין הוכחה שאמרו (ז"א אין הקלטה או צילום).

פוסט שצבר תאוצה גדולה בפייסבוק ב 2015:

בפוסט, ששותף על-ידי גולשים בפייסבוק פעם אחר פעם, מופיעה תמונתו של פוטין הדומע כשלצדה מופיע טקסט מרגש: "ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, עם דמעות בעיניו כשהוא מספר במרכז היהודי במוסקבה על ילד קטן שלא היה לו מה לאכול ושכניו היהודים היו מזמינים אותו לאכול איתם ומספרים לו סיפורים מהתורה. והילד הקטן הוא ולדימיר פוטין שמצהיר באותה הזדמנות על אהבתו ליהודים."

תשובה: פייק ניוז. התמונה של פוטין בוכה נלקחה מהרגע זכיותו בנשיאות רוסיה. ולמרות שפוטין גדל בשכנות למשפחה יהודית ביחסים טובים, הוא לא למד את התלמוד, למעשה, פוטין מספר כי כאשר אב המשפחה החל להסביר לו על התלמוד, הוא "איבד עניין מיד". הוא אומנם מתאר את יחסו למשפחה היהודית באופן חיובי, אך תיאורו מתמצה בציון העובדה כי הוא "הסתדר היטב עם הזוג המבוגר ולעיתים קרובות שיחק בצד שלהם של הדירה", וכי הוריו "העריכו את הקרבה שלו לזוג המבוגר ואת חיבתם אליו". (בתקופת הקומוניזם משפחות היו מקבלות חדרים וחולקות את המטבח). הסיפור עם הפוסט של פוטין הוא סיפור קטן. אומנם הדמות המרכזית שמככבת בו היא אחד המנהיגים הבולטים בעולם, אבל אין פה חשיפה שיש לה השלכות והשפעות מרחיקות לכת על אנשים, עמים ומדינות. ובכל זאת, הוא מהווה דוגמה לדרך שבה נוצר פייק ניוז, מקבל חיים משלו, תופח ויוצר תהודה. מתוך גלובס

---

תחקיר,רעיון וכתיבה: ענת זלמנסון-קוזניצוב 2018