מידע בסיסי - זה מה שתלמידים צריכים לדעת לפני שמלמדים כל שיעור:

וידאו - יהודים חוגגים יהדות בסתר, כמשל לתחפושות ולמגילת אסתר. מזימת הרופאים ומותו של סטאלין בפורים, כמשל להמן הרשע

שיעור המעודד חשיבה ביקורתית ועצמאית לתלמידים. בשיעור הזה תוכלו להשתמש במצגת מוכנה הכוללת ארכיוני וידאו נדירים, כדי להראות איך המדיה הסובייטי

בפעילות זו התלמידים גם ילמדו על גיבורים יהודים מאחורי מסך הברזל, גם על פעילים בעולם החופשי שבזכותם יצאו מיליוני יהודים, וגם התלמידים יזכו לה

בשיעור זה התלמידים יבחרו משימה יצירתית לבצע סביב תצלומים של יהודים חוגגים חגים יהודים בבריה"מ: כתיבת מונולוג, שיר או סיפור.

ממשלת ישראל הובילה את המאבק למען יהודי בריה"מ, אך בו זמנית פעלה מאחורי הקלעים: סייעה לארגוני יהודים שונים בתפוצות כדי לעודד תמיכה במאבק למע

ממשלת ישראל הובילה את המאבק למען יהודי בריה"מ, אך בו זמנית העדיפה לרוב לפעול מאחורי הקלעים, נתנה מידע ותקציבים לארגוני יהודים שונים בתפוצות

לנינגרד, 1970. קבוצת יהודים מנסים לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל ונתפסים על ידי הקג"ב. הם נשפטים בעוון בגידה במולדת ושניים מהם מקבלים גזר ד

כיצד מפיצים את אידיאל המהפכה הקומוניסטית באמצעות חג הפסח? עם קריאה חדשה שתסגור את ההגדה: "בשנה זו מהפכה כאן - בשנה הבאה מהפכה עולמית!"

בפסח2021 יצרו קבוצת קשת בתיכון החברתית תל אביב,הגדה על סיפור יציאת אסירי ציון בדרכם לישראל בשילוב עם סיפור משפחתם.הגדה של פסח רלוונטית גם לי

ארבעים שנה של מאבק, של יציאת מצרים ונדודים במדבר, של המעבר מעבדות לחירות – כל זה מאחורי מסך הברזל.

בימי הבידוד והסגר ולקראת חג הפסח המתקרב מספר השר לשעבר נתן שרנסקי בהרצאה מקוונת מיוחדת על ליל הסדר בצינוק ועל החיבור המתמשך לעם ישראל גם בכל

בשיעורי אזרחות אפשר להיעזר בכרזה בדיון על מידת המחויבות של מדינת ישראל ליהודים בתפוצות. בשיעורי מחנך אפשר להיעזר בכרזה בדיון על זהות יהודית

קבוצת רבנים יצאה לברית המועצות בשנת 1965 כדי לברר בעצמם האם הטענות הסובייטיות אכן נכונות. המסע שלהם גילה את מה שהתעמולה ביקשה להסתיר.

השיר מבטא את שותפות הגורל בין מדינת ישראל ליהדות בריה"מ. אך המדוכאים אינם רק בני עמנו שכעת נמצאים תחת השלטון הסובייטי, אלא "אנחנו ואתם",

השיעור עוסק בצורך במדינה יהודית כמקום מקלט לעם היהודי לאחר שנים של רדיפות ודיכוי. דרך ביקורה ההיסטורי של גולדה מאיר במוסקבה בשנת 1948, נחשפים התלמידים לעוצמת הקשר בין יהודי ברה"מ לישראל שזה עתה קמה, ולמשמעותה של המדינה כבית לאומי המסוגל להעניק תקווה, זהות וביטחון ליהודים בכל מקום בעולם.

שיעור שבו סטטיסטיקה פוגשת היסטוריה ואזרחות: התלמידים חוקרים כיצד מדיניות הוויזות של ברית-המועצות הגבילה את יציאת היהודים, ומגלים דרך מספרים פשוטים את הפער בין התעמולה הרשמית למציאות. במסגרת השיעור הם מנתחים את תיקון ג’קסון–ואניק ובוחנים נתונים אמיתיים כדי להבין מה משמעותה של “רשות לעזוב את גן-העדן”.

היתה שם קבוצה של כמה יהודים, שלא התרפסו גם בתנאים הקשים של המחנה. ומי שרצה להתנחל להם – הם אימו עליו במנה אחת אפים. הקור לא שבר אותם, וההער

סרטון טוב לגילאי בית ספר יסודי, להיכרות הנושא של מאבק יהדות בריה"מ הנותן רקע על המאבק של יהדות בריה"מ ואסירי ציון. בסוף הסרטון יש שאלון בחן

סיפורה היוצא דופן, מרגש ומרתק של מרינה טיומקין האמיצה שמספרת לראשונה את סיפור ילדותה תחת מעקב הקג"ב

ליאור, ילדה ישראלית נוסעת עם משפחתה בשליחות ל"ארץ אחרת", לברית המועצות בשנות השישים. השליחות המתוכננת לשנתיים, מתקצרת באופן מפתיע.... את הה

ציורים ואיורים של אסירי ציון ומסורבי עלייה בבריה"מ מתקשרים ביחד עם אמנים בעולם החופשי אשר מציירים את יהודי בריה"מ.

ג'ורג' אורוול תיאר את עליית המשטר הקומינסטי בברית המועצות בדרך מתוחכמת. הוא כתב על חווה בה כל יצור מייצג משהו.

המלצה לשיעורים על חוק השבות, ביחידת לימוד מוכנה שכתבה אסנת סברון - הפיקוח על הוראת אזרחות. בנוסף ליחידת לימוד, צפו בסרטון אנימציה קצר המסבי

בסוף הפעילות התלמידים ירוויחו תחושת חשיבות - הפעולה הזאת באמת מוסיפה למידע שיש אונליין. הם לומדים איך להוסיף ערכים בוויקיפדיה, שזה גם מחדד

דוּרַאק (ברוסית: "טיפש"/"מטורף"), הוא משחק קלפים פופולרי בברי"המ. חבילת הקלפים נוצרה כיוזמה של הלל- הקלפים משלבים עובדות על יהודי בריה"מ

כחול ולבן הוא פזמון עברי פטריוטי, שבשנות ה-70 היה לְהמנון של יהדות ברית המועצות בכלל ואסירי ציון בפרט, וזכה לפופולריות גם בישראל. השיר מבטא

בסוף השיעור יוכלו התלמידים: 1. להגדיר את תפקידה/השפעתה/חשיבותה של מדינת ישראל הצעירה ליהודים ברחבי העולם. 2. להבין מדוע היו אסירי ציון ומה

הפעילות מתאימה לתלמידי כיתות ד-ח, לאחר שלמדו יחידה או לפחות שני שיעורים על מאבק יהדות בריה"מ: בפעילות הזו, כל תלמיד (או קבוצת תלמידים) מקבל

דרך השיר אנו לומדים הן על כמיהתם של יהודי בריה"מ להיות בישראל והן על כמיהתם על תושבי ישראל שיהודי בריה"מ יהיו חופשיים להגיע גם הם. בחיבור ש

משרד לאשרות ולרישום של משרד הפנים בברית המועצות? מחנות עבודה בכפייה? באיזה חג הגיעה גולדה מאיר לביקור ראשון במוסקבה?

שיעור בין־תחומי המשלב ספרות, היסטוריה, אזרחות וערכים, סביב השיר "ציון, הלא תשאלי לשלום אסירייך" מאת ר’ יהודה הלוי. דרך ניתוח השיר נבחן את חוויית הגלות ואת הכמיהה לציון כפי שבאה לידי ביטוי בשלוש תקופות היסטוריות שונות: יהדות ספרד בימי הביניים, אסירי ציון מברית המועצות, וחטופי התקופה העכשווית.

קראו את הסיפור הקצר המרגש, מומלץ לכיתות ב'-ד' לשנה הבאה בירושלים – סיפור לימים נוראים על היהודים בברית המועצות בתקופה בה אסרו השלטונות על ק

יום העלייה מעלה על נס את העלייה לארץ ישראל ומכיר בחשיבותה על פי המתואר בתורה בפרשת לך לך ובספר יהושע.

כשהדלקתי את הנר הראשון של החג, שיערתי שמדובר באור החנוכה הצפון מזרחי ביותר בעולם. הלהבה הקטנה הזו מאחדת אותי עם כל יהודי העולם, כבר לא לבד

אוסף של סיפורים וחומרים למחשבה בהקשר של חנוכה ומאבק יהדות בריה"מ. לחנוכה יש קשר רוחני עם המאבק ליציאה חופשית של יהדות בריה"מ - ניסיון כפיה של היוונים על היהודים להתבולל (בדומה למדיניות של בריה"מ), סיפורי גבורה רבים וכמו כן אירועים משמעותיים אירעו בחודש כסלו/דצמבר